ילידת חו"ל

הַמְּצִיאוּת הָעַכְשָׁוִית

בָּהּ אָנוּ כָּאן חַיִּים

מְעַרְעֶרֶת אֶת הַתְּחוּשָׁה

שֶׁכָּאן זֶה הַבַּיִת

בּוֹ אָנוּ רוֹצִים לִחְיוֹת

מִכָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ 

מִמָּה שֶׁכָּאן

חָשַׁבְנוּ לִהְיוֹת.

תודה רבקה יקרה על שיר מחאה על המצב השורר כיום בארץ המערער את התחושה שכאן אנחנו רוצים לחיות.

יום טוב ומבורך

שמוליק

איזה שיר עצוב וקולע.  

גם אני בוחן את מהות שהותי בארץ שהתקלקלה ומגיע למסקנות העדויות ביותר שאפשר .

אני נולדתי פה וזו לא כברהאין לי ארץ אחרת.

אבל אולי אט אט ..

<לב> אודי יקר, <לב> בבקשה-בבקשה, אַל תדַלג על הפוסטים שלי ... <לב> כי אז, גם אני מדַלגת, על שלךָ. <לב>

אוי, מכאיב השיר הזה. המצב הנוכחי גורם לך לחוש זרה בארצך. מבינה לתחושותיך: 

למרות הכל זו היא הארץ 

בחלקה הטוב והמר

אך קיימת היא לעד 

נקלטת מיד ועכשיו זה בא

מבינה ומזדהה

<לב> תודה רבה-רבה, <לב> איילה יקרה. <לב>

שלא היתה בתחילה 

חבלי הקליטה 

הגיעו כעת 

שונו פני המדינה לדאבוני 

קשה ורגיש אהובה

על כל המשתמע מכך...

למרות הבעיות בשפה התגברת על הכול,

והנה, כעבור שנים רבות את מרגישה כעת עולה חדשה על כל המשתמע מכך,

ואת תוהה, האם את בכלל רוצה להיקלט בארץ

על כל המשתמע מכך, במצס המדינה שלנו היום..

זה נורא לחוש כך שאחרי הרבה שנים את מרגישה כמו עולה חדשה.. 

נהדר רבקה יקרה  

<לב> יקי אהוב, <לב> לֹא הייתה לי בעיה עִם העברית. <לב> ה-לֹא נשאר בקצה השורה הקודמת. <חיוך> <לב>

וואו רבקתי היקרה,

מטלטלות אותי המילים הקשות האלה.

האם זה הבית שרצית שיהיה שלך?

האם זו המדינה שייחלת לה?

כך כך מבינה את הכאב

את התסכול הנורא מול מה שקורה כאן.

זו לא הארץ שנלחמנו עליה...

זה לא הבית שרצית להקים כאן.

וואו...

אבל

יש מקום רבקתי היקרה,

 יש מקום בו את יכולה להקלט והוא כולו שלך

והוא הכי אמתי שיש וזה

בחיבוק שלי ובאהבה שלי, אהבה שעוטפת אותך

והיא הכי בטוחה שיש.

אוהבת אותך רבקתי היקרה שלי

אוהבת אותך המון

נורית שלך.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> לאור מצבי האישי-העכשווי, <לב> תודה רבה-גדולה-ענקית לךְ! <לב> אוהבת אותך המון-המון, באמת! <לב> חיבוק חזק לךְ, אוהֵב. <לב>