מנחות קיץ

מנחות קיץ / אדם אמיר-לב*

הרוח הרעידה את העלים

סיכסכה את שער ראשה השחור

חלפה ודימעה את עיניה

מברישה  ריסיה , ברוך אוהבים

ידיו חברו לרוח הטובה

עולות במעלות ירכייה , מסעות אהבה

לא שועות לרמזור ולאותות

חוברות לעינוגי גופה , מרטיטות

אהב אותה עד כלות

טומן שפתיו בניחוחות גופה

חובר לקימורי בשרה הטובים

זועק , ישתבח ויבורך , לעולמים

*גם כשהתותחים רועמים , עת לאהבה.