בגידה

לכסות הבגידה...?

במעטה דשא עוקצני.,.

כמו היו געגועים. כה יפה המשפט הזה. 

תחושת אשמה היא נושאת על כתפיה, מבקשת לברוח מיסוריה הפנימיים. שיר נהדר! 

והעלים האלה מתגוללים על האדמה

והיא במנוסתה אל היערות

רומסת עלים 

האם היא מצליחה לרמוס גם את הגעגועים?

אחרי הגשם לא נותרו עקבות

לא של מעשי אהבה

ולא של עקבות רגליה...

וטוב הגשם הזה 

אולי ואולי סיבותיה עימה 

נפלא, מסתורי