שירים

תמיד מתלוננת/ יעל כרמי גבאי

תמיד מתלוננת/ יעל כרמ גבאי

תמיד את מתרעמת

ש'ראשי בשמיים'

מביט מגבוה.

'מרחף'.

כך את קוראת לי.

ואני רק שותק.

מהרהר מי משנינו צודק..

- אתה סתם 'נפוח',

את תמיד מתלוננת

ואין בך רגש.

כאילו חי לו בעולם אחר.

ואני מביט סביב

ומהרהר

נו, מי צודק יותר?

את חושבת שאני מתנשא,

'רדוף רוחות' כך אותי את מכנה.

ואני - יושב לי בפינה

ומהרהר,

מה היא רוצה?

ולמה אף פעם אינה מרוצה?

 
פעם אפילו העזת ואמרת

שאני נעלם לך בחודשי הקיץ

-'חופשה מאורגנת'

כך ממש טענת

ובגללך, אני כבר מצוננת...

 
ואני-

לא עונה,

לפעמים קצת בוכה.

והגדלת לעשות ואמרת

- אצל המלאכים אתה קרוב,

כמעט...

 
[לא מתעניין בהבלי עולם.
מכל שטות, מזיל דמעות
והן זולגות, טיפות טיפות טיפות...

 
ואני- עודיני שותק
רק מהרהר.

 

אוייש, מתי תביני ?!

לא אוכל להשתנות,

קטונתי,

אני הקטן.

 
ואת בכל צודקת -

גברת מגונדרת

הרי אני -

הנני,

 

רק שבר ענן...

24.11.06

** *

והערה בשוליים

נכתב בהשראה ירושלמית

לשירו המקסים של תל אביבי זמני, ' מתי תביני 
כל הזכויות והטיפות והצדק, שמורים ליעל כרמי גבאי.

                                                 יאללה בייי

תגובות