גְּבָרִים...

וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי זְמַן מְמֻשָּׁךְ

מְנֻקֶּרֶת

עוֹצֶמֶת עֵינַי

גְּבָרִים

שבוע טוב

במוסד הסיעודי

 בגברים טיפלת

ביד רכה ומלטפת

מדמיינת איך

היו אותם  גברים..

שיר מעניין כתבת קרידה , ניסיתי לנחש למה התכוונת באמת , מקווה שהצלחתי

בכל מקרה גברים הם עם קשה לפיצוח

וכשמפצחים הם הופכים לילדים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

היכן יקי היה מבין את כתיבתי בין השורות 

שבוע נפלא

בפעם הבאה תוסיפי רמזים

כדי שנוכל לקרוא גם שירים

המסתתרים  בין המילים

תלמדי ממני - כל שיר ברור וחד משמעי.

בכל מקרה למרות שעדיין לא הבנתי את כוונת המשוררת השיר מקסים .

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

תעמיק יותר

זועק, עצוב - זמן מה נותרת מנקרת אחרי שהושטת לגברים יד, ביקשת רחמי והיא התנכלה לך. תודה רבה לך אלה היקרה, יום קסום ושבוע טוב.

אוי, השיר הזה מטלטל. החוויה הנוראית שעברת כילדה, למעשה גרמה לך לשנוא גברים בתוכך, גם אם זה בא לידי ביטוי בתשוקה סוערת ובוערת. 

אהובה 

וואו, מטלטל השיר שלך יקרה,

את מנסה להתגבר על הטלטלה

אבל זה  לא פשוט.

את עדיין מנסה לנקות את יצועך

להוציא את הזכרונות הכואבים 

אבל זה לא קל,

את עוצמת עיניך כדי לא לראות

גברים...

אולי מחר יבוא הרגש האמתי.

מחבקת 

תיאור מנקר תרתי משמע

תשוקה חייתית בהם

אלה לי יקרה

*************

תחושת החרפה וההשפלה עדיין תוכך, 

סוחבת  מטען כאבני ריחיים על צווארך,

תחושת הגועל של אחרי,

עוצמת עינייך, מנוכרת,

והצורך לנקות אחרי מעשה, רודפת  . ...

חווייה מינית כפייתית  קשה מנשוא ...

חיבוק דב אהובה 

שבוע של בשורות טובות, אמן

שלך עליזה.

תודה אהובה 

.

אוייש. 

אלה לי אהובה, בבקשה, 

שלחי לי בתגובה אֶת שירךְ בגופן הרגיל כדי שאוכל 

לקרוא ולהגיב לךְ. 

תודה רבה מראש. 

<לב>

רבקה

---

גְּבָרִים... גּוּף אֶל גּוּף

נוֹתַר מְיֻזָּע מִתְּשׁוּקָה

מְלַטֶּפֶת עוֹר רַךְ

מַרְגִּישָׁה אֶת שֶׁנָּפַל שָׁם מִזְּמַן

רוֹגֶשֶׁת תְּשׁוּקַת הַמָּחָר

חוֹלֶמֶת כִּי בָּא

ה עַכְשָׁו גְּבָרִים

שָׂנֵאתִי בִּפְנִים בְּתוֹכִי

גַּם אם הָלַכְתִּי קִבְרַת דֶּרֶךְ

לְנַקּוֹת יְצוּעִי

הָיְתָה שָׁם חֶרְפָּתִי

וְלָהּ הוֹשַׁטְתִּי יָד שֶׁל חֶמְלָה

בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמֶיהָ

אַךְ הִיא הִתְנַכְּלָה לִי

לֹא וִתְּרָה עַל מְקוֹמָהּ

וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי זְמַן מְמֻשָּׁךְ

מְנֻקֶּרֶת

עוֹצֶמֶת עֵינַי

גְּבָרִים...

.

חוויה קשה מנשוא. חוויוֹת קשות מנשוא: טְרָאוּמָטיוֹת. 

וקשה כפליים כי אַתְּ הרי אישה, נשית, וחושקת באופן בריא 

וטבעי - והנה, ההשפלה, החרפה, הפעמים ההן שבוֹת 

אלייך בזכרונך ואַתְּ חוֹוָה אותן, וקשה לךְ עִם תשוקתךְ. 

עד כדי כך קשה לךְ שביקשתְּ חמלה ורחמים - לא לחשוק 

עוד, לא להשתוקק עוד להיות אישה נשית, מלאה. 

עוצמת הכאב שבשירךְ הִכְּתָּה אותי חזק-חזק.

תודה רבה-רבה-רבה, אלה לי אהובה, יקרה לי מאוד. 

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---

תודה על חיבוקך אהבתך 

כמיהתך להבריא אותי