משהו אישי / 2 / חיוכֵי ליל קיץ / -

אינגרמר ברגמן, אחד הבימאים העמוקים שהיו אי פעם-מציג בפנינו את מוניקה בתמונת תקריב על חייה. גם אם המשך חייה היה פשוט קליל והיא נגעה הרבה פחות בחופש שכה אהבה. 

הקלוז אפ אל הקיץ, הוא תמונת התקריב שלך כרגע. הזיכרונות, החופש הזה המתחבר אל הקיץ, ומשכיח לרגע את ההתמודדויות הטרגיות. 

.

תודה רבה-רבה-רבה-רבה על דברייךְ, על תגובתךְ, גליתי 

יקירתי. 

נכון. נכון. 

רק הערה עניינית וחשובה: 

מדובר בשלוֹשה סרטים של אינגמר ברגמן: 

קיץ עִם מוניקה;

חיוכי ליל קיץ;

הפוגה קייצית. 

מיהרתי להגיב -

* כי, לפי קריאתך, הטקסט לא ברור מספיק בנושא, 

* כי לא כולם מכירים /רָאוּ אֶת כל סרטיו, 

* וכי אולי תגובתי לך כאן תעזור לחברים שיבואו אחרייך 

(אִם יבואו :)) ). 

אוהבת אותךְ המון, 

שלךְ, 

רבקה

---

בין חיוכי ליל קיץ - האנטרמצו בין הטרגי לחיוך

ואינגמר ברגמן - 

 מֻתָּר לָנוּ לְחַיֵּךְ וְלֶאֱהֹב בַּקַּיִץ הַזֶּה- נהדר!

חיוכים וטרגדיות בלילה של קייץ אחד

שלושה סרטים של אינגמר ברגמן שנמצאים בארכיב האנטרנט שעוסקים באנשים מזכירים לכם שמותר לכם לחייך ולאהוב בקיץ הזה. 

אבל החיוך נמחק מהפנים כשרואים  במרקע את התמונות מההפגנות של רבבות האנשים על מה שקורה כאן במדינה.

תודה רבקה על השיר המעורר הרבה חומר למחשבה על סרטים ומציאות עכשווית.

יום מבורך

שמוליק

.

האמת היא שלא חשבתי על כךְ. 

חשבתי/נזכרתי בנער בן 16, אולי 17, שנפטר מלוקמיה זמן

קצר אחרי שחזרנו ממחנה-קיץ (לא ידענו שהוא היה חולה) 

ובנער באותו הגיל שקיבל התקף פסיכוטי לקראת סוף 

אותו המחנה. 

מי מצפה למוות בגיל כל כך צעיר - נורא. 

מי מצפה להתקף פסיכוטי במחנה-קיץ - חוויה נוראה, בעיקר 

לנער עצמו. 

וחשבתי/הרהרתי כמה שבריריים חיינו. 

<לב>

רבקה

---

.

וואי וואי וואי וואי וואי -

שכחתי להודות לךָ על תגובתךָ, שמואל יקר, יקר. 

ובכן, 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!

<לב>

רבקה

---

אוי רבקתי היקרה,

החזרת אותי אל ימים רחוקים, ימים שאהינו צעירים,

והבילוי היה - הליכה בכל סוף שבוע לקולנוע...

סרטיו של ברגמן היו אהובים במיוחד.

תודה על העצה הטובה -

לחייך ולאהוב בקיץ הזה.

תודה רבקתי

אוהבת אותך מאד מאד

חיבוק ונשיקות

.

תודה רבה-רבה-רבה לךְ, נוריתי יקירתי. 

חיבוק קליל ונשיקות מרפרפות (בהתאם לחום היום), 

אוהבת אותך מאוד-מאוד, 

רבקה

---

.

אִם אני זוכרת נכון: 

קיץ עִם מוניקה: דרמה, 1951;

הפוגת קיץ (Sommerlek): טרגדיה דרמטית, 1953; 

חיוכֵי ליל קיץ: קומדיה, 1955. 

אגב: 

אינגמר ברגמן תמיד-תמיד היה אינגמר ברגמן, גם 

בקומדיוֹת שלו, בתחילת דרכוֹ. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---

זוכר במיוחד ולטובה את הסרט מעיין הבתולים. הייתי כבן -16-15. ואחרי הרבה שנים את הסרט פרסונה.

.

אני משערת שראית אֶת "פאני ואלכסנדר" - סרט שאכן, 

נמשך ונמשך. היה טוב לוּ קיצר אותו לחצי או ל-60%. 

תודה רבה-רבה-רבה, גליה יקרה. 

<לב>

רבקה

---

והסרטים המיוחדים שאפשר להשתרע ולראות 

וכל נושא מלמד הוא בהחלט

יום נפלא

<לב> <לב> <לב>