זרם התודעה

15.11.2006

זרם התודעה

ים של שלווה, גלים מתנפצים מול המזח

שחפים ממעל, דולפינים מקפצים

ואני רצה על החוף, שערי מתבדר ברוח,

משתובבת כילדה קטנה,

צוחקת צחוק מתגלגל,

אוהבת את החיים.

מודה לאלוהים, מביטה בפנים

ומוצאת שוב את ניצוץ החיים.

בן זוגי פוסע מולי,

צוחק, זרועותיו פרושות

אוסף אותי באהבה

ומאמץ אותי אל ליבו.

נשלחה אליי אהבת נשמה,

אוחדנו מחדש וליבנו צהל והמה.

עברו השנים, חזרנו לאותה פיסת חוף,

באים בימים ועם שיער שיבה,

מביטים באופק מבטינו אומרים אהבה

מהווים חיבור מושלם של איש ואישה.

האם זו משאלת לב מלאת תקווה?

האם היא ניתנת להגשמה?

מאמינה כי ניתנה לנו אפשרות בחירה

לחיות את חיינו תמיד באהבה ובשמחה.

אולי זו מחשבה תמימה? אולי ציפייה?

לסיים את חיי בזרועותיו של אהוב?

יודעת. שלא המתנתי לשווא.

                                                                                           רג'ין שחק