בפרוזדור בין הרשויוֹת

אימא חכמה

השידול של אמך היקרה כלפיך-רק שתאכלי. אך עתה כבר בגרת ולא ניתן למשוך אותך בסיפורים מותחים באופן שכזה. שיר מתוק ומנגד אפשר לקחת אותו לאיבוד התום ואולי גם למצב העכשווי במדינתנו. לא ניתן לספר לך עוד סיפורים, כפי שהממשלה הזו מספרת. אולי...

<לב> <לב> <לב>

כמה היתה טעימה 

ואמא אין כבר לשאול לספר ובעיקר לאהוב 

אכן פרוזדור שמפריד

<לב> <לב> <לב>

ואין כבר אחר כך 

וגם אמא איננה

וישנם החיים שהם -

הסיפור שלא ניגמר...

חייכתי לזיכרון המתוק הזה של אמא מספרת סיפור,

וזה העלה לי את שירה של מרים ילן שטקליס על ילדה בודדה.

אותה ילדה שבקשה מהירח לספר לה סיפור,

ספר לי סיפור שמח

ואל תגיד זה אסור וזה אסור

ואל נא תיד עכשיו אין לי פנאי

ואל תגיד סיפרתי לך די

ספר לי סיפר ירח... 

(פעם ידעתי את כולו בע"פ)

הפעם התעלמתי מהרישא של שירך

מהפרוזדור...

.

זה בסדר, נוריתי יקירתי. 

במקרה הספציפי הזה, הפרוזדור הוא גם פיזי: 

היה פרוזדור שחיבר בין שני חלקי הבית. ונעזרתי בו, כי הוא

רב-משמעי. 

אני זוכרת אֶת השיר של מרים ילן שטקליס. קראתי אותו 

לילדיי. תודה רבה-רבה לךְ! 

ותודה רבה-רבה-רבה לךְ על תגובתךְ. בחיי, נפלאה. 

אהבה מלוא החפניים, חיבוק, נשיקות שלוש, אחת רזרבית,

רבקה שלךְ

---

רבקה יקרה

***********

כן יש בי הזדהות מלאה עם הטקסט :

זה מוכר לי מימים בהחלט אחרים.

עד היום הבת שלי מזכירה לי את הנידנודים בגינה,

ותוך כדי נידנוד  ... עוד ביס ועוד ביס  ...

ערב טוב רבקה יקרה

בהערכה מלב ותודה 

ממני עליזה.

התעצמנו מאז, התעצמנו מאז 

וכבשנו כסא וגם נזר 

התעצמנו מאז, לילדינו בלבד 

רק להם לא היינו לעזר.

(דון מקלין)

ממשלה שלא מבינה

שאנחנו גדלנו

שלא  ניתן להאכיל אותנו

בחלקי דיקטטוריה 

כמו אם המאכילה  את ילדיה

אנחנו כבר גדולים ומבינים

ואנחנו לא ניתן לכך לקרות.

תודה רבקה יקרה על שיר מחאה עוצמתי , אנחנו גדלנו ולא נאפשר שיאכילו אותנו ביס אחר ביס.

בברכה

שמוליק