עוד פעם אחת ודי

הכתם נשאר על הקיר/דוד אבידן

מישהו ניסה לגרד את הכתם מעל הקיר.
אבל הכתם היה כהה מדי (או להפך- בהיר מדי).
אם כך ואם כך- הכתם נשאר על הקיר.

תודה ושבוע מחבק ונפלא רבקה יקרה

<לב> <לב> <לב>

מִישֶׁהוּ נִסָּה לְגָרֵד אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.
אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדַּיּ (אוֹ לְהֶפֶךְ - בָּהִיר מִדַּי).
אִם כָּךְ וְאִם כָּךְ - הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר. (דָּוִד אֲבִידָן)

שְׁמַע יֶלֶד, לֵךְ הַבַּיְתָה אוֹ אֲנִי יוֹרֵד".
"רַק עוֹד רֶגַע, יֶלֶד, רַק עוֹד רֶגַע קָט
לֹא נוֹרָא, שַׁחַק קְצָת, צָעַק - אֲבָל מְעַט".
אָז רָצִיתִי לְהַפְחִיד אוֹתוֹ כְּאִלּוּ -
אֲבָל לֹא יָרַדְתִּי אֲפִלּוּ (חַיִּים גּוּרִי יוֹסֵף דָּר)

)  

הַרְבֵּה כְּתָמִים

בְּמַהֲלַךְ חַיֵּינוּ נוֹצָרִים
וַאֲנַחְנוּ רָצִינוּ לְנַסּוֹת
אַךְ לֹא הִצְלַחְנוּ
לִמְחֹק אֶת הַכְּתָמִים.

שיר עוצמתי כתבת רבקה יקרה , עוד יגיעו ימים טובים כאן במדינה אך את הכתם שנוצר כתוצאה מהשסע החברתי לא ניתן יהיה למחוק.

שבוע טוב

שמוליק

בשפכטל נגרד עד חורמה את אשר הטילו בנו הרעים.

או שמא נחיה את ימינו ועיניים מול כתם לדראון עולם.

<לב> יכולתָּ להגיב לטקסט, אודי. <לב> לא חבל ..? מה אחשוב (או אדע) עכשיו עליךָ..? <לב>

<לב> <לב> <לב>

כתמים, צרה צרורה הם.

כתמים על חולצה שלא יורדים בכביסה

והכתם שעליו שעליו כתב אבידן, הוא פרמננטי

שום דבר לא יסלק אותו, זו תזכורת תמידית

גם דם לא יכסה אותו.

אז אולי אקרא בכתמי רורשך

או אחפש בכתם פז, פרשנות חדשה לחיים...

רבקתי היקרה, 

אספר לך סיפור על כתם, כזה שצץ על החולצה ובכביסה לא ירד.

אז גזרתי אותו מתוך הבד, ורקמתי סביבו בחוט רקמה

אבל לא נפטרתי מהכתם,

כי תמיד שאלו אותי לפשר הדוגמא המחוררת והמוזרה על החולצה

ואני הייתי צריכה להסביר שהיה שם כתם...

כן, אי אפשר להפטר מכתמים.

<לב> <לב> <לב>

<לב> כולנו פושעים..? <לב> נורא. <לב>

אותו כתם שלא ימחה לעולם, מעורר בך אסוציאציות על כתמים אחרים כמו זה שעל החולצה, שעל הדף. ואת מכוונת אל הכתם הגדול שניתז עתה על קיר המדינה שלנו. 

<לב> <לב> <לב>

תחושתי,  מוקיע 

כואב 

והכתם הו  הכתם 

שבוע מואר אהובה

<לב> <לב> <לב>

הכתם שמתעקש

מועקת הימים הללו

הטוב ינצח

<לב> <לב> <לב>