מִסְגַּרְתִּי ...

הַהוֹוֶה מִתְמוֹסֵס לוֹ

וּמִתְפָּרֵק מֵעֲרָכִים

וְעוֹד מְעַט גַּם לֹא

יִהְיוּ שׁוֹפְטִים

צָרִיךְ אֶת הֶעָבָר

לְמַסְגֵּר בַּמִּסְגְּרוֹת

וְאֶת הַתְּמוּנוֹת

לִמְסֹר  חֶלְקָן לְאַלְטֶע זָאכֶן

וְחֶלְקָן  לַחֲנוּת עַתִּיקוֹת

כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ כְּמַזְכָּרוֹת

עַל אֵיךְ פַּעַם 

כָּאן יָדְעוּ לִחְיוֹת.

עוד שיר מחאה עוצמתי כתבת רבקה יקרה , כל מילה שאוסף תגרע.

יום מבורך

שמוליק

רבקתי היקרה,

אני כל כך מבינה את הנסיון להמתיק קצת את הרגשתך.

את רואה ושומעת את שקורה מסביב ומיצי הקיבה עולים

והחמיצות ממלאת אותך.

את התמונות שמסגרת, קחי לחנות עתיקות,

אלטע זאכן יעיף מבט ולא יקח אותן, הוא לא ימצא להן קונה...

בחנות העתיקות, חפצים מונחים לפעמים שנים,

אז - אולי פעם ימצא להן דורש.

בינתיים עשי כמוני, הקשיבי לשירי ארץ ישראל הישנים והיפים

עצמי עניים והתענגי עליהם.

ועשי זאת, כשהחיבוק שלי עוטף אוצך

ואז זה יהיה מושלם. 

<לב> <לב> <לב>

כל שקורה סביבנו

מעלה חמיצות

ואם את משמרת

אז רק את המיטב

אם עוד נותר שכזה  ...

ערב טוב רבקה יקרה

ורק טוב בחייך

ממני עליזה.

כמה כאב וכמה דאגה מצויים בשיר הזה. חומצות ההווה אכן ממיסות את המדינה. כה עגום המצב. 

אכן השפעה חמוצה 

שנשמר רק את הטוב אמן

לך

למענך

למען כולנו

<לב> <לב> <לב>