שְׁחֹר הָעִפָּרוֹן - לבמת הדיון

ממש מעורר מחשבה ומעניין

אהבתי אביה יקרה

.

וואו. אביה. 

הפתעת אותי בגדול. בענק. 

אהבתי, דווקא. 

כעס אמיתי. עלבון שמוצא אֶת ביטויוֹ בהטחת האמת בפני

מי שהרס אֶת הצבעוניוּת, אֶת השפע, אֶת הנדיבוּת שיש

באהבה. 

תודה רבה-רבה-רבה וחג שמח לךְ, אביה אהובה, יקרה. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

בִּצְבָעִים צִבְעוֹנִיִּים

וּמְלֵאֵי חַיִּים

חָלְמָה עַל אַהֲבָה,

וּבְקֹצֶר רוּחַ

חִכְּתָה לַאֲהוּבָה

שֶׁיָּבוֹא עַל סוּס לָבָן,

וְיַחַד יִפְרְשׂוּ כְּנָפַיִם

וְיִגְמְעוּ מִיֵּן הָאַהֲבָה.

אַךְ הוּא

אֶת יָדָהּ דָּחָה,

וּבְשָׁחֹר צָבַע 

אֶת הַכְּאֵב 

וְאֶת הָאַכְזָבָה.

רַק הַדְּמָעוֹת שֶׁזָּלְגוּ

כִּבּוּ בְּלִבָּהּ 

אֶת הַחֲלוֹם

וְאֶת הָאַהֲבָה.

שיר מקסים על אהבה ועל אכזבה הצבועים בכל צבעי הקשת כתבת אביה יקרה . רק כשאוהבים באמת מבינים באמת כמה קשה ומייסר זה להיות לא נאהב.

מועדים לשמחה

שמוליק

תודה על שירך ועל המשוב - מקסים כמו תמיד - מועדים לשמחה

כה מיוחדת התייחסותך לה 

והלוואי ותשאר לנצח

יום טוב 

תיאור נפלא תיאות את האהבה הצבעונית

את יפי הצבעים את האושר שהם מביעים

אבל -

כמה נורא כשהשחור משלתט וכל הצבעים נעלמים.

השרפה הנוראה הזו, ששורפת את האהבה,

שצובעת הכל בשחור

ורק אפר משאירה מאחור.

היא משאירה נפש מרוקנת וחלל צורב בלב.

תודה אביה יקרה על השיר, כל כך יפה וצבעוני בראשיתו וכואב ושחור בסופו.

האהבה

כמעט,,, תמיד

תנצח את השחור

זועק - תמיד היתה שם אהבה והוא שרף בשניה. תודה רבה לך אביה היקרה, מועדים לשמחה.

עת בא עיפרון שחור

כיסה, הרס הכל,

גם הדמעה שנושרת

נצבעה בשחור.

יפה כתבת לבמת הנושא

אין עליך אביה

מלכת הלבבות.

המשך יום טוב

ומועדים לשמחה.

אוהבת

עליזה.

אשר מילאה את לבך בשמחה ובשלל צבעי הרגשות. לא עוד דמעה במורד העין, לא עוד!