איך יגדלו

.

ברשותךָ, אודי:

אלה הן השאלוֹת הרגשיוֹת - ומי יודע איך, מה וכמה הצד הרגשי 

ישפיע עליהם בעתיד. 

ועלינו. 

כי כרגע, רק הצד הרגשי פועל במלוא הקיטור - ולא לטובת 

איזשהו עתיד בריא וטוב לכל הצדדים. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ, אודי יקר. 

המשך שבת רגועה ושבוע טוב ורגוע.

רבקה

---

זועק, פוסט טראומה, רגיש  - אמא לא תחזור לבית בגלל המלחמה ואתה תוהה איך הילדים יגדלו, יתפקדו, יגיבו לנוכח מה שהם עברו במלחמה. תודה רבה לך אודי היקר, ערב טוב.

ואני - שאני כאן - 

וצועדת מידי יום

כל אופנוע מלחיץ אותי

כל טנדר מלחיץ אותי 

כל תנועה חשודה ואני פוחדת

בוקר טוב לך.

אימא לא תחזור יותר

היא נרצחה שם בעוטף

המשפחה תשוב

לבית שחרב

בית שיבנה שוב

עם זיכרונות קשים

ועם אימא שנרצחה.

מציאות כואבת עולה מתוך השיר שכתבת אודי היקר, ביום שאחרי המלחמה ישארו בלב המראות והזכרונות מאימא שלא תשוב עוד.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

שאלותיך כה מדויקות ומכאיבות עד אימה. אכן, חייהם לא יחזרו להיות כשהיו. טראומה אדירה שאין כמותה.  אובדן נוראי.  

שאלות נוקבות אתה שואל, אודי ידידי

שאלות כואבות שפוצעות את הנשמה

כי אתה יודע את התשובה...

החיים שלהם, של הילדים האלה השתנו,

הם כבר אף פעם לא יהיו כמו שהיו לפני.

הפצע המדמם אף פעם לא יגליד.

מטלטלות השאלות שלך, אודי יקר,

ועצוב טגטרס שהתשושבה ידועה...

דיר בראד

מטראומה כזאת -אותה חוו לעולם לא יחזרו למה שהיו או למה שהיה.

המראות אותם מתארים אלה שחוו זאת הם זוועת עולם

ממני סיס

מרים