אורוֹת לילה ...

השמחה נעלמה שכנים שאינם

תמונה עצובה 

והלוואי ונדע לזרוע נכון 

אנושות חדשה 

בוקר טוב יקרה

אכן, אלה הם החיים של כולנו כרגע. דאגה עצומה, נדודי שינה והזמן חורש בנו תלמים עמוקים . 

ימים קשים ולילות ללא שינה   עוברים עכשיו על האזרחים כבר מספר שבועות מאז מאותו יום נורא בו נרצחו אנשים על לא עוול בכפם.

הדאגה מפני הבאות את פנים חורשת וקמטים יוצרת. כל שנותר הוא לקוות לימים טובים יותר.

תודה רבקה יקרה על השיר המאפיין את המצב בו אנו נמצאים כיום.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

כן, אני מכירה את השעה הזו,

והזמן שחולף עד שקרן אור ראשונה מבצבצת הוא ארוך כאורך הגלות.

המחשבות לא מפסיקות לטרטר בראש  והמראות,,,

והדאגה הנוראה, לחיילים לנכד שבצבא.

אכן עמוקים הם התלמים שחורצים את קמטי הפנים,

מתי נוכל לזרוע בהם זרעי תקווה?

מתי יתווספו אליהם קמטי חיוך?

יכולנו רבקתי היקרה לנהל על עך שיחה

בשעה שלש אחר חצות...

וגם חיבוק לתת 

והיית יכולה, בשעה חמש, להצטרף אלי לכוס קפה של בוקר...