מילים שלא באות

קושי לבטא עצמך, זועק - את רוצה לבטא עצמך במילים על המצב אך המילים לא בטון מילים. תודה רבה לך נורית היקרה, שבוע טוב ושקט. חזק ואמץ לך. שנדע ימים טובים יותר.

תודה דני,

אכן המילים נאלמות

כבנראה נכונה הדאמירה - כשהתותחים יורים המוזות שותקות.

.

... ורַבּוֹת-רַבּוֹת הן ציפורי הנוד שתעזובנה למקומות רחוקים, 

נוריתי האהובה. 

אגב: הרישום, כרישום, מעולה.  מ ע ו ל ה . 

והכאב שלךְ, יקירתי, הוא כאב עמוק וזַךְ. 

כך הוא ניבט מהרישום וממילותייךְ. 

כך הוא התקבל אצלי. והוא אִתִּי.

נוריתי יקירתי, תודה רבה-רבה-רבה לךְ. 

מחבקת אותךְ באהבה, 

רבקה שלךְ

---

תודה רבקתי היקרה

תודה שאת מרגישה את הכאב שבי.

פתחתי פנקס קטן ולא באו מילים

אבל היד כנו מאליה רצה על הדף

לא ידעתי מה היא רושמת עד - שראיתי את הרישום הזה.

אלו הן המילים שלא באו.

חיבוק חם ואוהב בא ונשלח אליך ועוטף אותך

אוהבת אותך המון המון

נורית שלך

אֲדָמָה חֲרוּכָה

צִפּוֹר שֶׁבָּרְחָה

עֵץ בְּלִי עָלִים

רַק עִם עֲנָפִים 

שְׂרוּפִים וּשְׁבוּרִים

וּמִלִּים בּוֹכִיוֹת

שֶׁבְּבֶטֶן פּוֹגְעוֹת

בַּמְּצִיאוּת הַזֹּאת

אֵיךְ אֶפְשָׁר

לִכְתֹּב שִׁירִים?

אל מול הזוועה נעלמו המילים ואת התקווה וכל שנותר הוא עץ חרוך וציפור שמכאן ברחה.

תודה  נורית יקרה על שיר עוצמתי וכואב וציור המבטא את המצב הנורא.

שבוט טוב ורגוע

שמוליק

תודה שמוליק על המילים ועל הציפור.

תודה שראיתה את הכאב ברישום שלי 

ואת המילים שנשארו שתוקות.

לא בכדי אומרים כשהתותחים רועמים המוזות שותקות. ובכל זאת, הצלחת להוציא משהו תחת ידיך, אך זהו שיקוף כה כואב של המציאות האכזרית בה אנו חיים.  

תודה גלי שלי

תודה שראית את הכאב ברישום שלי

רישום שעלה על הדף בלי שהרגשתי מה ידי רושמת.

אלו הן מילים שתוקות.

תודה צביקה,

אני מתפללת שהציפרים תשובנה

תודה אביה יקרה

תודה שראית ברישום את הכאב שלא הצלחתי להביע במילים.

נורית יקרה

**********

רצית לכתוב על פינות יפות

והשחור כיתר,

רצית לצייר ירוק

האפור היה לתפאורה,

ימים של מלחמה

כתבת את הרגש

המפעם בקירבך

ציירת את הכאב  ...

ימים קשים לאומה 

ציורך החד כתער,

ממחיש אותם יותר מכל ...

חיבוק מהלב יקרה

כולנו באותה הסירה.

לילה שקט לכולנו

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה

תודה שראית את הכאב ברישום

תודה שראית את המילים השתוקות שבתוכו.

אני מודה שהיד רשמה בלי שהייתי מודעת למה היא רושמת.

מתפללת שהמלחמה תסתיים...

ושבו בנים לגבולם

שוב תודה על דבריך תודה על החיבוק.

התחושה קשה ולכן קשה לצייר ולרושם אופטימיות

נורית אהובה שמרי עליה על אף ולמרות

תודה אילה יקרה,

אכן, הלב השתלט לי על היד 

והיא רשמה כמו מאליה את הכאב.