טרגדיה

<לב> <לב> <לב>

אין לתחושה זו עת או מועד. והיא אכן בעוכרי החברה הישראלית. טרגדיה, בהחלט ניתן לכנות זאת כך. 

<לב> <לב> <לב>

וסְתָמִי הוא סְתָמִי הוא סְתָמִי... / נכון, צביקה? 

.

OK. משנָה אֶת התגובה שלי לתגובתךָ. 

אולי אֲנִי הבנתי לא-נכון אֶת תגובתךָ המקורית. 

אולי ביקשתָּ להביע ב-"נקמה" שהַפַּעַם זאת הַנְּקָמָה

שֶׁלָּהֶם על כל ההפצצוֹת שהם סופגים מישראל. שגם 

ביניהם, בין הרוגיהם, יש תינוקות, ילדים, נשים, זקנים. 

אִם הפעם הבנתי נכון, אנא תן סימן, צביקה יקר. 

רבקה

---

.

כמו עִם דיר יאסין, אני מבינה. 

תודה רבה על תגובתךָ ולילה שקט ורגוע, צביקה יקר. 

רבקה

---

מי שלא חווה

את מראות המות

של המלחמה

בראש חוצות יוצא

וקורא לנקמה

רק הדמעות

של המשפחות השכולות

חוות את גודל הטרגדיה

והן יודעות

כי במלחמה אין מנצחים

ולא תעזורנה הקריאה לנקמה..

תודה רבקה יקרה  על השיר עם הרבה חומר למחשבה על מה שמתחולל עכשיו , אנחנו בעיצומה של טרגדיה אך כולנו נתגבר ונעבור את התקופה  הקשה הזאת.

שנשמע רק בשורות טובות

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

חלילה לא לשכוח מה עשה עמלק

והנציגים שלו

אה איילה ... אין הם הנציגים של עמלק. אנחנו ה-עמלק שלהֶם.

תודה רבה-רבה על תגובה לא-מובנת-מאליה, עליזה. לילה טוב ושקט.

הילדים הקטנים. התינוקות. הנשים המבוגרות החיילים שבטרם פריצה לחיים. הכל הכל הכל

כן, אנחנו בהלם רציני. זאת גם הפעם הראשונה מאז ששת הימים שאנחנו מותקפים בבית, בתוך המדינה ממש-ממש. 

תסכול יכולה להביא לרגשות נקם. ולטרגדיות קשות.

.

גליה האהובה, 

איך אמי לימדה אותי? צריכים "להתקרר": 

סופרים עד 10. אִם לא מספיק, סופרים עד 100. אִם עוד לא 

מספיק, עד 1000. עוד לא? עד 10000. וכן הלאה.

מתי-שהוא ההיגיון שב להנהיג אֶת הרגשוֹת ואֶת ההתנהגוּת.  

(דוגמה פשוטה ביותר, ברור.)

גליה אהובה, 

לכל מעשה יש תוצאוֹת. האחריוּת הכבדה והרחבה נופלת 

על מבַצעֵי המעשים ועל התומכים בהחלטותיהם. 

תודה רבה-גדולה על תגובתךְ הכנה, יקרה. 

שיהיה לילה רגוע, שקט. <לב>

רבקה

---