מחכה להבשלה

איזה מקרה לא נעים, בלשון המעטה. ואכן ייתכן כי שיירים מאותה תחושה משפילה נותרו בך עתה עם בעיות העיכול שלך. ייתכן מאוד. 

הַמַּעֲשֶׂה לֹא נָעִים

וְגַם מַשְׁפִּיל

וְלֹא בָּרוּר אִם אִמָּא 

זֹאת יָדְעָה

כְּשֶׁאֶת  הַשֵּׁרוּתִים

הִצִּיעָה לְמַכָּרָה.

עוד שיר על החיים כתבת צביקה היקר והפעם על מקרה לא נעים שקרה בילדותך.

יום טוב ורגוע

שמוליק

מעורר תהיות - אמא שלך מוציאה את הכסא למכרה ואתה תוהה אם יש לך רגרסיה. תודה רבה לך צבי יקר, יום שקט.

צלקת חתומה

איש יקר

בדיעבד אתה נזכר בילדותך במקרה לא נעים

והזכרון לא נעים לך כלל וכלל גם בהתבגרותך

יום טוב ורגוע איש יקר

ממני מרים

אתה רק ילד קטן, רק עכשיו למדת לשבת לבד על האסלה

איך אמא לא מבינה, שלא מוציאים כך ילד ערום

מול מכרה, אשה זרה.

והטראומה ההיא מלווה אותך עד היום.

עובדה שאתה זוכר את זה בכאב

ואולי גם השלחות אחרות יש...

.

אז? 

לא. "אָז" קרה האירוע. 

השאלה היא: 

הַאִם מֵאָז אַתָּה תָּקוּעַ ..?

(לא להתייחס ברצינוּת: לוּ הייתָ תקוע, לֹא הייתָ זוכר...)

תודה רבה-רבה-רבה על פיסת המבוכה, צביקה יקר, יקר. 

<לב>

רבקה

---