שָׁבִיר

שברים בתוכנו מנופצים תחת משא הכאב שאינו יודע גבול. ואיה האור בקצה המנהרה? 

אביה אהובה

כולנו שבירים לאור המצב

והלוואי שלקראת חנוכה יהיה הרבה אור וניראה הרבה ניסים

נס גדול היה פה-כך כתוב בסביבון

שבוע טוב ורגוע ורק טוב

ממני באהבה

מרים

בְּרֶגַע אֶחָד

בְּלִי דַּעַת וּבְלִי מֵשִׂים

הִתְנַפֵּץ הַזְּמַן לִרְסִיסִים,

וּרְסִיסֵי הַזְּמַן

לַזִּכְרוֹנוֹת הוֹפְכִים,

זִכְרוֹנוֹת שֶׁאֶת

הַלֵּב שׁוֹבְרִים.

הַיָּמִים חוֹלְפִים,

הַחֲטוּפִים סוֹבְלִים,

וְחַיָּלִים מֵתִים

רַק בְּלֵב הָרְסִיסִים

עוֹד מְקַוִּים

לְיָמִים טוֹבִים.

שיר נוגה וכואב כתבת אביה יקרה , לב העם כולו שבור כעת לרסיסים ויקח עוד הרבה זמן עד שיתאחו השברים וכל שנותר הוא לקוות שנראה את החטופים חוזרים ואת המלחמה הזאת מסיימים.

שבוע טוב ורגוע

שמוליק

אנחנו צריכים לאסוף את השברים לתוך קופסא, לכתוב "זהירות שביר" כדי שלא ישברו בשנית. מספיק הם נשברו. תודה רבה לך אביה היקרה, יום שקט.

.

הייחודיוּת שלךְ, אביה, והעדינוּת שלךְ, רכּותךְ. ושירתךְ - הוֹ. 

והנשיוּת שלךְ. 

השבריריוּת הזאת, הנשית, הלירית. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ עליהָ, עלייךְ, על נגיעתךְ ברגשותיי. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

אביה יקרה

**************

גם אם נצליח בזהירות

להכניס לתוך קופסא

לחבר את כל החלקים

לא תמיד יימחקו החיבורים 

תמיד יישארו סימנים

שיזכירו את העבר  ...

בעבר, כתבתי שיר מאד רגיש

עם אותו שם כשירך הנשלח :

מברכת ליום טוב

ולבשורות טובות

ממני עליזה.