Goodbye, Columbus

שבתשלום רבקה יקרה

שם בצפון ארגנטינה

חיים אישתו  וילדיו

ומשם הם מברכים

את דודנך ליום הולדתו

גם לא בחייו,

ואת מכאן מצטרפת לברכות.

תודה רבקה על השיר ברכה לדודנך ליום הולדתו, ואם הבנתי נכון  אפשר להוסיף לברכה גם "יהי זכרו ברוך"

ואם טעיתי אתקן את התגובה.

שבת רגוע ושקטה

שמוליק

הבן דוד הבלתי נשכח  שאותו את זוכרת ללא שריון וללא קשקשים. אמנון ותמר, האין זאת רבקה יקרה? השיר עינג עד מאד בימים קשים שכאלה אף כי מדובר בנשמה יקרה שאיננה עוד

אודה לךָ מאוד אִם תסיר אֶת "אמנון ותמר, האין זאת רבקה יקרה?" מתגובתךָ, אודי. (איזה רעיון. באמת. כנראה, אין לךָ מושג קלוש על אודות דון קישוט.) אחרי השינוי: אולי תגיב לטקסטים האחרים שלי? 

אז אני אגיב לשלךָ. 

לחסרי הומור אני מעדיף לא להגיב ושלא יגיבו לי. 

 תודה!

את זוכרת היטב את יום הולדתו. לצערך, אינו כבר בין החיים. את זוכרת היטב את אישיותו, דון קישוט מיוחד במינו היה. 

תיאור של איש מיוחד ויקר, שכבר איננו איתנו,

עצוב.

יום הולדת לדודנך, אשתו וילדיו חוגגים לו שם רחוק

ואת חוגגת כאן

והוא כבר לא יכבה נרות על העוגה, הוא איננו

ואת מתגעגעת

עצוב רבקתי

שולחת לך חיבוק 

מנסה לאסוף את הכתוב 

להבין לעומקו אך ...

יום נפלא אהובה 

<לב> לא-פעם ולא-פעמיים הוא יצא להגנת החלשים, אלה לי יקרה. בכך הוא דמה לדון קישוט. <לב> תודה רבה-רבה על תגובתךְ ושבוע טוב ורגוע לךְ. <לב> 

תוספת: דודני נפטר השנה. אולי זֶה מה שלא הבנתְּ. אוהבת אותךְ המון, אלה לי. תודה רבה שוב. ובאמת-באמת: הלוואי שיהיה זה שבוע טוב ורגוע. לא-קל לךְ, גם אִם התרגלתְּ. <לב>