מתי

הלורי והיינו יוגעים נוריתאהובה.

בינתיים הרגעים שעוברים מכלים אותנו

אני כל כך מבינה

אני  מרגישה את מה שאתה חש

את המצב את החטופים שמי יודע מה עובר עליהם

הם לא עוזבים אותי...

עוצמתי ושווה אלף מילים

שאלה רטורית שאלתי,

אף אחד לא יודע מתי

אבל אני מחכה ליד הזו

והאמת שאנ כבר עייפה...

את עורגת לקבל פרח לפיוס ושלום ואת תוהה מתי היא תוגש לך. תודה רבה לך נורית היקרה, ערב טוב. מאחל לך שתקבלי אותה בהקדם.

האמת שהיא שעייפתי מלחכות ליד ולפרח.

אני לא רואה כאן שלום בזמן הקרוב...

עצוב.

.

אה נוריתי. נוריתי יקירתי. נוריתי הנפלאה. 

ברשותךְ, לא אומר כלום על הציור (כי תצא ממני צעקת כאב). 

וברשותךְ, אציע לךְ להוסיף אֶת המילה אֱמֶת לשורה האחרונה 

בקצרצר הזה, ולנקד  "... וּלִשְׁלוֹם אֱמֶת" ע"מ שהשורה 

תתחרז עִם השורה השנייה, " ... וְהָאֵשׁ" (השלמתי לי אֶת השורה

בראש - עד שראיתי שיש שלוש נקודות אחרי "ולשלום"). 

לא אבקש אֶת רשותךְ כדי לומר לךְ ש- 

הקצרצר הַזֶּה הוא נשי, אימהי, סבתאי, תמים וצעיר-צעיר. ויש

בו כאב - ועוד איך. וכמה כאב. עד כמעט ייאוש.

לולא הכרתי אותךְ, הייתי כותבת: תמים, של נערה צעירה מאוד,   

נשי, כואב, כמעט נואש. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על כל אחד מהם, נוריתי יקירתי. תודה 

רבה על הכאב הַזֶּה, הטהור. 

חיבוק אוהב ושושנה מיוחדת, זאת של הנסיך הקטן, בדרךְ 

אלייךְ. 

רבקה שלךְ

---

תודה על השושנה של הנסיך הקטן,

אולי היא תקל קצת על היאוש.

תודה רבקתי שהבנת את הכאב שלי

את היאוש שאוחז בי ולא מרפה.

תודה רבקתי על החיבוק שלך, כל כך טוב להתכנס בתוכו

להרגיש את החום והאהבה שיש בו ולענות עליו בחיבוק משלי.

האמת היא שהיאוש גובר

ואני לא בטוחה מה תציע לי היד,

אבל מותר לחלום...

המציאות עגומה

נשארו רק חלומות

על  פיוס ושלום

ופרח של תקווה..

ציור מרשים וזועק ציירת נורית יקרה , הלוואי שיגיע הזמן

להגיש לנו פרח של פיוס ושלום.

יום רגוע

שמוליק

תודה,

אכן נשארו לנו החלומות

ופרח של תקווה.

רק בקשה קטנה יש לי שמוליק,

תחליף את הורד האדום כדם 

(שהוא יפהפה)

בורד לבן של שלום...

לבקשתך החלפתי את הורד האדום ללבן.

יום טוב

שמוליק

כל מילה מיותרת. הקצר הזה מושלם. הוא אומר הכל. מבטא את אשר כולנו חשים בימים אלה וכבר לא יכולים לשאת את האובדן. 

"עד מתי", הוא מונח צבאי של משרתי הסדיר, ואת השתמשת בו כך בכאב-עובדה המעצימה את הכמיהה אשר בלבנו. 

תודה גלי אהובה שלי,

זה פרץ מתוכי,

כמה מילים שמספרות הכל.

כמה אפשר לשאת...

תודה על ההבנה.

תקווה

יסוד להמשך

לחיים

ואני הדל , מגיש לך זר

תודה על הזר,

אני לקחתי פרח אחד

הנחתי אותו בין דפי ספר שירים

והוא יהיה לי מזכרת מהזר שהגשת לי

תודה

חיבוק.

נורית יקרה

************

ארבע שורות תמציתיות

שמדברות מלב כל אדם בר דעת,

בימים טרופי אופל.

תמונה  המדברת  בשם עצמה.

חזקה, חותכת בבשר החי.

ומתי נשטוף עינינו ברגע ההיסטורי הזה  ...

אין דעת ...

תודה לשירתך העוצמתית נורית יקרה

לימים טובים ושקטים

עליזה.

תודה שהבנת את התפרצות המילים הבודדות

שמספרו ת את שאני מרגישה

שאנחנו כולנו מרגישים בימים אלו.

הן פרצו מתוכי בכאב וביאוש נורא.

מי יתן ומהר יגיעו הימים של שקט.

נורית אהובה

זאת שאיפת כולנו, שתושט לנו יד ורצוי עם פרח

והם יסמלו לנו את השלום כפי שצירת בכשרון רב בציורך המקסים,

אגב נורית יקרה-מאוד נעלבתי ממך לאחרונה על ההתעלמות ממני 

ןעל שלא התיחסת לשירי-אם פגעתי בך אני מתנצלת אך איני חשה כך.

תודה רבה על תגובתך לשירי היום

מוסרת לך את אהבתי

ממני מרים

לא התעלמתי  משיריך מרים יקרה,

אני פשוט לא במיטבי בימים אלו

ולפעמים הייתי מגיבה פה ושם

ולפעמים ימים שלמים לא נכנסתי לאתר.

אני מתנצלת.

אני לאט לאט חוזרת לעצמי.

המלחמה הזו וכל המצב השפיעו עלי בצורה קשה,

עד כדי כך שהייתי צריכה תרופות הרגעה.

אני כנראה עייפתי ממלחמות.

כמה מלחמות אפשר לעבור בתקופת חיים אחת...

אבל כמו שאמרתי, אני חוזרת לעצמי

ואני

אני אוהבת אותך מאד מרים יקרה שלי.

נורית אהובה

א. אני מקבלת את התנצלותך

ב.אני מבינה אותך מאוד לאור המצב ואת צודקת

עייפנו מאוד ממלחמות-נקווה שזאת תהא  המלחמה האחרונה

כמו שיהורם גאון שר-אני מבטיח לך

ילדה שלי קטנה

שזאת תהייה המלחמה האחרונה-אמן

ג. מאחלת לך שפע בריאות וכל הטוב שבעולם

ממני באהבה רבה

מרים

תודה אביה יקרה.

אני, את, אנחנו ממתינים לרגע הזה

לשלום, לשקט... 

 המון תודה אסנת יקרה.