כְּאֵב

וכאב מסוג אחר

יהיה זכרות ברוך

לעד ישאר בן 20..

נורית יקרה מבינה לכאבך

ליבי איתך

המוןן תודה אילה יקרה,

תודה על ההבנה

תודה על המילים 

תודה.

.

אה נוריתי. 

בן עשרים - ולא ידע שיבוא יום ואַתְּ תקראי אֶת הגיגיו, לבדךְ, 

בלעדיו, ותדעי אֶת כל משמעויוֹתיו ופניו של הכאב.  

מחבקת אותךְ מכאן, נוריתי יקירתי, 

ומודה לךְ מאוד על שירךְ. 

אוהבת אותךְ המון,

רבקה שלךְ

---

המון תודה רבקתי היקרה

תודה על החיבוק,

תודה על האהבה שלך.

הוא היה ילד מיוחד, הוא היה רגשן ומלא אהבה

וגם כאב...

אני מגיבה לך רבקתי האהובה 

ואני מרשה לעצמי לבכות...

זִכְרוֹנוֹת נוּגִים

מִדְּבָרָיו הַכֹּאֲבִים

שֶׁל אָחִיךְ 

שֶׁהָלַךְ לַמִּלְחָמָה

וְלֹא שָׁב

עוֹלִים וְצָפִים כָּעֵת

בְּיֶתֶר שְׂאֵת

לְשֵׁמַע הַשֵּׁמוֹת הָרַבִּים

שֶׁל חַיָּלִים שֶׁנָּפְלוּ

וּלְצַעֲרֵנוּ עֲדַיִן נוֹפְלִים

בַּמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה

שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֵינוּ

בְּאוֹקְטוֹבֶּר הַשָּׁנָה.

יְהִי זִכְרוּ שֶׁל אָחִיךָ בָּרוּךְ.

תודה נורית יקרה על השיר הכואב  והמזכיר לנו את גודל הכאב  שלוקח את אותם החיילים שנפלו למחוזות אחרים מעבר לעולם הזה.

שבוע רגוע ושקט

שמוליק

אכן המלחמה חידדה את הכאב על האובדן.

שוב אני מעלעלת בדפים ישנים שהשאיר אחי...

החיילים שנופלים מעלים שוב את הכאב הנורא של האובדן.

קשה להאמין כי אלו מילותיו של בחור צעיר, כה עמוקים ופילוסופיים הדברים שכתב. והכאב הזה. כן, הכאב שלקח עמו אך הותיר בך, ובבני המשפחה. 

גם בי... כואב! 

תודה גלי יקרה, 

אכן הוא היה בחור מיוחד. ולאורך השנים התגלה לי עוד ועוד כמה מיוחד הוא היה.

הוא היה בור סוד שאינו מאבד טיפה

והיה לו ידע גדול ורגישות ענקית.

הוא השאיר אחריו כאב אינסופי

ואני יודעת אהובה שהכאב שהותיך

הוא גם בך.

נוגה ומטלטל  - הכאב לוקח למקומות רחוקים, אי אפשר לתאר לאן הוא לוקח. תודה רבה לך נורית היקרה, שבוע טוב. שלא תדעי עוד צער.

המון תודה דני ידידי.

אכן הכאב הוא גדול והוא מעלה זכרונות שרצינו להדחיק.

נורית יקרה

קיים הבדל ענק בין כאב פיזי לבין כאב לב

כאב פיזי עוד ניתן לסבול אך כאב לב הוא בלתי ניסבל.

אחיך ז"ל התכוון לכאב הפיזי ולא חשב לאן הכאב האמיתי של הלב 

עוד יוביל ויטלטל את כל אוהבין.

יהי זכרו ברוך-עלם חמודות היה מכל הבחינות והתברך

באחות מושלמת

באהבה

ממני מרים

המון תודה מרים יקרה.

המלחמה שמתנהלת עכשיו, חידדה את הזכרונות ואת הכאב

שוב חולמת על אחי וכואבת את אובדנו.

המון תודה אביה יקרה.

תודה על החיבוק,

עם החיבוק הזה שלך אני לא צריכה מילים.

תודה.

הכתוב הזה 

וכמה כאבים נושאים אנו 

וכמה מתים

וזה לא נגמר

מחבקת יקרה אין בי מילים מעוצמת כתיבתך

תודה יקרה שלי

תודה על החיבוק

עם החיבוק לא צריך במילים

הכאב מדבר בשם עצמו.

נורית יקרה

************

כשמוקי כתב את הגיגיו

ודאי לא שיער, לאיזה מרחקים

יכול הכאב לקחת ...

ההולכים מאיתנו, הולכים בדממה,

הנותרים , הם אלה שבעצם מקבלים

את הנתח הגדול של הכאב.

הכאב כצל מלווה, 

לאורך חיים שלמים.

עצוב וכואב זה הנשלח :

מברכת לשבוע של בשורות

ממני בהערכה רבה

עליזה.

המון תודה עליזה יקרה,

כל כך נכון ראית את שכתבתי

את שמוקי כתב.

והכאב,

הכאב לא עוזב...