ממלחמה אחת לאחרת

אומרים שאדם חי כל עוד יש מי הזוכר אותו

וכי איך נשכח אותך חבר?..

באלה הימים

כשכל דפיקה בדלת

את הלב דוקרת

כשכל יום חייל נופל

אי אפשר יהיה לשכוח

איך הוא היה חבר.

תודה גדי על השיר , המציאות בה אנו חיים קשה כמו באותם ימים  במלחמה ההיא  בה נפל חברך הטוב עוזי ז"ל. 

יהי זכרו ברוך.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

נוגה ונוגע שירך גדי יקר. מוקדש לחברך בעצב על המציאות הכואבת המתמדת בארצנו.

יהי זכרו ברוך. 

יהיה זכרו ברוך

ולעוזי ומשפחתו 

זכרם ברוך

כשאתה מסכם על החרב נחיה, ניפול לעולמים...

.

הו. 

גדי, איש יקר, תודה רבה-רבה לךָ על השיר הצנוע והכואב-כאוב

לעוזי חברךָ, יהי זכרוֹ ברוּךְ. 

שירךָ דיבר אליי מאוד-מאוד. וחדר לתוכי. 

אגב: המשפט שציינתָּ שייך ל- Miguel de Unamuno, סופר

ופילוסוף מִסְּפָרָד. היה חבר ב-דּוֹר 98' (של המאה ה-XIX). 

(נפטר ב-1936, נדמה לי.)

שוב, תודה רבה-רבה לךָ. 

שבת שלום ורגוע ככל שניתן לךָ וליקיריךָ, גדי, יקר. <לב>

רבקה

---

ושו תודה לך חברה יקרה לי מאוד. שבת שלום

מרגש, מעורר תהיות - אומרים שאדם חי כל עוד זוכרים אותו ואתה תוהה איך תשכחו אותו. תודה רבה לך גדי היקר, שבת טובה, יהי זכרו ברוך של עוזי דגני.

אכן כך אומרים,

וכל מלחמה מזכירה את אלו שהלכו במלחמה אחרת...

אתה מקדיש את שירך לעוזי חברך שאיננו כבר אתנו

אתה זוכר אותו...

ומציאות המלחמות שבה אלינו ושוב מכה בנו.

אכן  הפסימיים צדקו, אנחנו על חרבנו נמשיך לחיות

ועליה ליפול...

עצוב וכואב.

ואתה וכל המפונים משם, מהעוטף

מחסירים פעימה כששוב עולים שמות ולידם הציון ז"ל

צר לי גדי ידידי

אין לי מילים מנחמות.

כי עצוב לי נורא.