עכשיו עכשיו עכשיו

מרגש, זועק, מעורר תהיות, נחרץ - אתה מבקש שיקחו אותך הביתה, לשוב לחיק הימים השגורים שהיו לנו לפני פרוץ המלחמה. תודה רבה לך אודי היקר, יום שקט. הלוואי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

.

אודי, איש יקר, 

אני מבינה אותךָ. לצערי. אפילו מזדהה איתךָ. 

תודה רבה-רבה-רבה על התחינה בשיר, 

והמשך יום נעים ורגוע ככל שניתן. <לב>

רבקה

---

כָּבֵד הַמַּשָּׁא

בְּכָל אַחַת וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ

138 חֲטוּפִים

עַכְשָׁו צְרִיכִים

לִהְיוֹת מְשֻׁחְרָרִים

וְכָל רְצוֹנְךָ לְחַדֵּשׁ

יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.

אכן משא כבד וכל יום שעובר המשא נהיה כבד יותר. אתה חולם על אותם הימים שקדמו ל-7 באוקובר.

תודה אודי על השיר.

יום שקט ורגוע

שמוליק

פשטות החיים המבורכים

אל פשטות ימים ראשונים

ללא יותר מדי מחשבות ודאגות

על סבל השבויים ...

זה ממש, אבל ממש,משפיע על נפשה

של מדינה שלמה

שישרפו החמסניקים

בגהינום... 

אל הפשטות אתה כמהה, אל הילדות. ועתה מה נותר לך מהעכשיו הזה? 

דיר בראד..

הכל נעצר בשביעי באוקטובר  ואני כל כך מזדה עם רגשותיך

נקווה לטוב איש יקר

ממני סיס