בורא אברים

שתי קורות עץ ברשותך ואתה תוהה מה לעשות איתן, הן משופשפות, אתה מוציא אותן לחיים - לשמש ולגשמים. תודה רבה לך צבי היקר, יום שקט.

והיה העקוב למישור, להפיח רוח  במה שכבר נראה שעבר עליו הכלח? 

העיקר שיישאר מלח במלחיית ההומור שלך

.

האירוניה הזאת שלךָ, צביקה. 

דיבר אליי מאוד ואהבתי מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ. <לב>

רבקה

---

מוציא כפריחה חדשה 

שְׁתֵּי קוֹרוֹת עֵץ צְמוּדוֹת

הַקּוֹרוֹת  כַּיָּדוּעַ מֵתוֹת

אַךְ אַתָּה  מוֹצִיא אוֹתָם לַחַיִּים

לַשֶּׁמֶשׁ וְלִגְשָׁמִים.

שיר מעניין צביקה היקר , לרגע אתה חש כמו אלוהים שיכול להפיח  חיים גם בשתי קורות עץ צמודות , זקנות ומתות.

שבת רגועה ושקטה

שמוליק

שתי קורות העץ שמצאת מעוררות בך תהייה מה ניתן לעשות בהן. ואתה חש כבורא איברים, נותן בהם חיים כשאתה מוציאן אל הטבע בחזרה. זהו מקומן .