העורבים פרשו כנפיים

זועק - תחושות קשות אופפות את האדם, הוא מחפש משמעות, לדמעות הקרות. תודה רבה לך יצחק היקר, יום שקט. שנדע ימים טובים מאלה.

.

אין לי כיצד לנחם אותךָ ביגונךָ, יצחק, חבר, איש יקר לי מאוד.

מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ, משורר. אני מרכינה אֶת ראשי 

בפני הקינה שבתוכו. 

בהערכה רבה מאוד, בידידוּת, <לב>

רבקה

---

רֵיחַ שֶׁל מָוֶת 

עוֹלֶה  מֵעַזָּה הַחֲרֵבָה

לֹא פֶּלֶא שֶׁעוֹרְבִים

בָּאִים לַעֲשׂוֹת שָׁם חֲגִיגָה

רַק עַם פָּצוּעַ וְכוֹאֵב

מְחַפֵּשׂ מַשְׁמָעוּת לְחַיָּיו.

תודה יצחק היקר על שיר קינה  כואב על המציאות שנכפתה עלינו, וגם התפילות כבר לא עוזרות אך לא נאבד את התקווה כי אין לנו ברירה.

יום קשה - נקווה לימים טובים יותר

שמוליק

איש יקר

עם כל הצער והכאב והשכול האופפים אותנו

זועק האדם לישועה ולתקווה.

בעזרת השם יהיה טוב

לימים טובים-אמן

ממני מרים

אסור לאבד על אף ולמרות הכאב

וכולנו זועקים לתקווה כנחמה 

העורבים אכן פרשו כנפיים 

לאכול את הנבלות 

לקרוע את המילים ...

האלוהים כמו לועג לתפילות

לפצעים הכואבים , המדממים

לפרחים שנקטפו , נקטפים

לביזבוז הנורא של החיים

עצוב

ונראה כי אלוהים מחריש לתפילות הזועקות שלך ושל כולנו. העורבים פשטו ממעל.

יהי זכר כולם ברוך. עצוב עצוב עצוב...

פרחים

מדממים

מלחמה

מתמשכת

התקווה

מתמעטת

רק

בכי

ונהי

נותר

באמתחתנו ...

תרה אחר ניצוץ של תקווה ...

להמשך יום של בשורה ידידי יצחק

ממני עליזה.

יצחק יקר,

כל כך הרבה כאב וזעם ותסכול

אלוהים איננו, לו היה

לא היה נותן לקטוף את הפרחים היפים

לפצוע אותם.

ורק העורבים עפים ממעל ופושים חופה שחורה של כנפיים.

ונותרו צלקות שלא נרפאות.

חיבוק שולחת לך אח יקר.