בנשימה אחת לקחת אויר ולהתרצות

למלאה עורקים בחמצן ונשמה ברוח חיים

כשהריאות מתרחבות ודיגדוג קל עובר מקצבות הגוף

התודעה למציאות מעיטה את קיצבה וכמעט עוצרת מלכת

ולרגע נראה כאילו הרצון שולט בטבע ולא נותן לרגע הזה לחלוף

מנסה למלאה את הריאות עד אפס מקום

כאילו שהאויר הזה הוא שגורם לי להרגיש

להבין שאני מרגיש

אבל לא האויר ולא החמצן הכי טהור

שעובר בעורקים ומזין את האיברים הכי חשובים

והכי חיוניים לחיים שלי

לא יכול לגרום לי להרגיש

להבין שאני מרגיש

רק לי יש את הכח להרגיש

להרגיש טוב להרגיש רע להרגיש קרוב להרגיש לבד להרגיש רחוק להרגיש שייך

להרגיש אותך

ורק אותך מבלי לחשוב על כלום

לדבר בלי מילים בלי מוסכמות בלי מסכנות פשוט להרגיש

להבין שאני מרגיש

את גורמת לי לקחת נשימה…