יצירות אחרונות
פריחת הדובדבן - פרק אחד-עשר (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -12/07/2026 22:14
מסעות בים החיים / לבמת הדיון של גלי (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/07/2026 20:25
שודד הנשמות, מסיפורי העץ אובות (2 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -12/07/2026 16:53
חוק וסדר חדשים. (1 תגובות)
jakuper /סיפורים -12/07/2026 16:51
שמש חדשה מאירה (4 תגובות)
**לנה** /שירים -12/07/2026 12:49
טיול באפריקה (5 תגובות)
אילה בכור /שירים -12/07/2026 08:49
חתולה אני🐱 (2 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -12/07/2026 08:33
השקת הספר "מסתרי דרך הנחושת״ (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -12/07/2026 07:48
עוד איתי בחצרי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/07/2026 06:17
הודעות והגיגים
מצבהמטפורה שופכת צבעי רגשות על הַהַתְנָיוֹת. רגש לא צבוע הוא ניצחון הלב על המוח: על כל מה שיחדיו נרצה. האמת מְיַסֶּרֶת. השיר הוא מפלטו של הרומנטיקן בְּשִׁין קוּף רֵישׁ. שהנבך שִׁכֵּן אותה בלהג ובשיר ולא בְּרֵישׁ גְּלֵי כי האמת היא שמש קופחת ובראש גלוי היא מסחררת. כשאדם נואש מהאמת הנצחית ומבקש רחמים מהשקר החולף, הוא בעצם רוצה להרגיש כפי שהרגיש כששט ברחם אמו אי אז, שם היא הייתה האחראית הבלעדית לגביו. הוא חי, ניזון ונושם רק אותה וממנה. הוא בעצם היה פטור לחלוטין מקבלת כלום החלטות לגורלו. ומאחר שבעל כורחו נולד גם בעל כורחו ימות. גם החוץ, אליו הוא הגיח, הוא סוג של רחם עבורו, רחמיה וחסדיה של אמו ממשיכים לדאוג כמעט לכול מחסורו. עד שנפגש עם הפרסומת השקרית של מחריבי דעת האדם האומרת "זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי". ולכשיתבגר הנבך מהבלי הרייטינג שוב יהיה נזקק לרחמים, על שאת ריקנות חייו האביסו הפסולים שבאדם המשחקים בקובייה, והמלווים בריבית חזירית ומפריחי היונים. שעל כורחו ימות. מאוכזבי רייטינג הבער זה לא גשם זאת יריקה בפרצופכם. נא לנגב ולהתעשת. יש לכם עוד הרבה ללמוד מה זה יהודי. פרקי אבות יספק את הסחורה ולא ההזיות של עוז, גרבוז, סובול ,לפיד, גנץ, אייזנקוט ודומיהם. " הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ". תהלים. אל תבוז לדך שפּוֹשֵׁט הרֶגֶל גזל ממנו ולפּוֹשֵׁט היָד תן משלך. יהודי! למה לך להיות החולייה שתפר את האידיאה הגדולה של מי שאתה, בן עם הנצח שהנך. רבים מאוד כמהים להיות במקומך. דרכי שובם של צאצאך אולי לא תהייה קלה ברם מַבְטִיחֲךָ נאמנה שכולם ישובו עד האחרון שבהם. "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת". פ' ניצבים. את השקר נוהג האדם להסתיר רק כי האמת עֲרֻמָּה. וכמי שהחושך זוחל לפתחו ומסרב לראותו. אדם נאבק אינו אבק אדם. והגם שיש מי שכדי להתגבר על הרוע בתחילה נכנע לו. לניצחון על הרוע יש מחיר ומי יישורנו? אני את הרוע הזה אמחץ בגלל שאין לו מחיר לגביי. בעולם בו האבק מנצח, עדיף להיות הקורבן ולהלום ברוע עד שהאבק ישקע. לעולם נשאל היכן האמת אם הספק מכרסם בעיקר. אך אם העקר לא נוכח במחוזותינו מהשאלה דבר לא נותר. האמת אינה רק עוד דרך להשגת מאווייך אלא היא הוודאי הנוכח אם לא תשקר לעצמך. שאין לך דבר שהוודאי מוחלט בו כמו האמת, מכל השאר תתרחק כמו מ- שהכל אש. "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" היא חוכמת האל לענות בה את האדם "רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ". אומר קהלת. אוושת כוח מושחת השׁחה עלעלי אֲמִירַי חוטרי אמת אָשְׁיוֹתַי כעוגן במעמקי שַׁחַת. אהבת אמת היא היכולת של הרגש להעיף אותך למרומים תוך אין סוף השתוקקות לעוד מאותו דבר. ככלל לבן לובשים רק הרים גבוהים באמת. שופטים וחרדים לטעמם הנקלה מתעטפים בשחור. הללו מתוך אימה והאחרונים להטיל אימה.
תָּמִיד יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ אֶשְׁכַּח לֶחָבֵר שֶׁהֵרַע לִי. בְּרַם לְעוֹלָם לֹא יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁאֶשְׁכַּח שֶׁבִּגְלָלוֹ הִכְאַבְתִּי לוֹ. הַכְּאֵב הַפְּרָטִי לְעוֹלָם מָעֳצָם יוֹתֵר מֵהַסֵּבֶל הַכְּלָל אֱנוֹשִׁי. כְּשֶׁאַתָּה פּוֹגֵשׁ בָּזֶה הַכְּאֵב אַל תִּשְׁפֹּט, רַק תַּשְׁפִּיל מַבָּט. וְאַל תִּשְׁכַּח לְחַבֵּק אֶת הַלֵּב לַמְרוֹת שֶׁשָּׁכַח לְהַזְהִיר אֶת הַמּוֹחַ. וְתִמְשֹׁךְ הָלְאָה אֶל הַלֹּא נוֹדָע הַוַּדָּאִי הַבָּא. מִפְּנֵי ש- "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". קהלת. תגובות
שמואל כהן
/
אהבתי את המשפט
/
26/02/2024 15:19
גלי צבי-ויס
/
להכאיב לזולת
/
27/02/2024 07:22
התחברותתגובתך נשמרה |