אביוני חיים

              אֶבְיוֹנֵי חַיִּים

לֹא תְּהָוֶוה לָהֶם הַדֶּרֶךְ בִּנְגוֹהוֹת וְורָדִים.

לֹא הָיְיתָה דַּרְכָּם בְּמִשְׁעוֹלִים רָמִים.

חָבְטָה חַמָּה קַרְנֶיהָ, בְּגּוּפָם גָּרוּם וּמְיוּזַּע,

וְלֹא הֵאִירָה אֶת דַרְכָּם הַנִּלוֹזָהּ.

בִּנְתִיבֵי הַדֶּחִי יְהַלְּכוּ, בְּרֶפֶשׁ מָךְ אַשְׁפּוֹת,

נוֹבְרִים בֵּין הַשְׁרָצִים בְּחֲשׂוּפֵי גָּפּוֹת.

עוֹלָמָם שֶׁל אֶבְיוֹנֵי הַקֵּרֶת מְרַחְפִים בָּרִיק,

שׁוֹאֲבִים מִכָּל פִּינָּה נִידַּחַת גַּרְגְּרֵי חִירִיק.

לֹא יָרוּמוּ מֵעָפָר אֶבְיוֹנֵי הָאֶרֶץ וּמְאַשְׁפַּתּוֹת,

סְפוּנִים וְחֲלוּטִים הֵמָּה, בִּמְרוֹרֵי עַתּוֹת.

הַיָקוּם הַדַּל, הַיָרוּם הֶעָנִי עַל יְדֵי הָאֱלוֹהִים?

הֲאִם הָאֵל מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹנֵי חַיִּים?

                                                             ניצן רוזן  4/03/16