בפנים מחויכות נותרתי

מִבַּעַד לַחַלּוֹן, טִפּוֹת נוֹפְלוֹת,
הַשָּׁמַיִם אֲפֹרִים, רוּחַ שׁוֹרֶקֶת.
עַל אֲדָמָה רְטֻבָּה, פֶּרַח  פּוֹרֵחַ,
וְלוֹ תִּפְרַחַת וְרֻדָּה, קְטַנָּה וּמְתוּקָה.

לְצִדּוֹ, שַׁבְּלוּל קָטָן מִזְדַּחֵל,
בֵּיתוֹ עַל גַּבּוֹ, לְאָן הוּא הוֹלֵךְ?
יוֹם גָּשׁוּם, יוֹם שֶׁקֶט,
וּמִן הַפֶּרַח וְהַשַּׁבְּלוּל
חִיּוּךְ אַתָּה מְלַקֵּט..

יפה דני היקר השיר שכתבת על הפרח עם תפרחת ורודה ועליו מזדחל לו שבלול ביום גשם רטוב המעלה חיוכים של בוקר על הפנים.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

איזה מראה מוזר גם מלבב נגלה מבעד לחלונך. והיכולת שלך להתבונן בפרטים הקטנים וליהנות מהם-היא נהדרת! 

.

השבלול-כמו-חרגול הילך עליךָ קסם, דני, איש יקר. 

כמה טוב שאַתָּה יכול ליהנוֹת מהטבע, מהגשם בחוץ, 

מהעולם!

תודה רבה-רבה-רבה על שירךָ, 

ורק טוב לךָ! <לב>

רבקה

---

דני יקר

********

זה פשוט נפלא

להתבונן ולהתמוגג

מהדברים הקטנים

של החיים.

אשריך !!!!!

מברכת לערב נעים

ולשבת יפה

ממני עליזה.