רמת תאווה

מִפְלַס הַתַּאֲוָה

עוֹלֶה כְּשֶׁמְּרִימִים אֶת הַתְּרִיס

וְצוֹפִים עַל מִגְרַשׁ הַסְּפּוֹרְט

שֶׁבּוֹ מִתְעַמְּלוֹת הַבָּנוֹת

וּבְמוֹחוֹ מִתְפַּתְּחִים הַדִּמְיוֹנוֹת.

שיר מעניין כתבת צביקה היקר כהרגלך בקודש. תאווה ודמיונות מתפתחים כשבמתעמלות צעירות מביטים.

שבת ברוכה ושקטה

שמוליק

.

הוֹ. 

משום-מה, קראתי כאן הרגשת עצב. 

(מקווה מאוד שהקריאה שלי לא פגעה בךָ.)

תודה רבה-רב-רבה, צביקה, איש יקר לי מאוד. 

רבקה

---

במבחני הבוקר אתה פותח את התריס, מביט לשמיים, למגרש הספורט, שם יש בנות ובודק את רמת התאווה אם היא בטווח הנואפה ולאחר מכן ממשיך את היום. תודה רבה לך צבי היקר, שבת טובה.

הן משחקות שם הנערות, והוא בודק את עצמו כמה משיכה מינית יש לו לצעירות הללו. נראה כי הכל במידה והוא יכול להמשיך בעיסוקיו. 

בכך הרהרתי היום בשיהתי עם חברי הרכיבה שלי בארומה גורדון ומולי משחקות הנערות כדורעף על החוף.

צביקה יקרי

***********

נפלא כך להתחיל

את הבוקר,

לפתוח תריס

לחזות ביופי הנשי

 פרוש כך למולך  

לשבוע של תקווה

ממני עליזה.