יצירות אחרונות
אֵיךְ אוֹמֶרֶת מָפַלְדָּה ... (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -26/11/2024 12:29
FaceTime #2 (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -26/11/2024 10:43
המערה (העולם האחר, חלק ראשון) (3 תגובות)
סבסטיאן /שירים -26/11/2024 09:39
במסעם האנטישמי (4 תגובות)
דני זכריה /שירים -26/11/2024 06:35
ילדי השביעי לעשירי (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -26/11/2024 05:05
רְשִׁימוֹת פְּתוּחוֹת🌹🌹🌹 (11 תגובות)
שמואל כהן /שירים -26/11/2024 05:03
שעון חול מתהפך (5 תגובות)
תומר קליין /שירים -25/11/2024 20:20
ספר ילדים קסום וחדש בהוצאת "דרך המילים". (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -25/11/2024 13:59
סיפורים
סיפור הבומרנגהיצ'י קוקו המציא את הבומרנג. אותו יום-עצמאות היה במקרה נאה למדי, היצ'י סיים לגרום את עצם סטייק הקנגורו, והשליך כלאחר יד את העצם שהייתה לה צורה מעוקלת-משהו, כמנהגו להשליך את שאריות המזון לבין השיחים, כדי שגם הדינגו יאכלו משהו. דינגו למי שלא יודע הוא מין כלב שיכול היה להיות כלב אם היו קוראים לו כלב. לרוע מזלו הוא נולד באוסטרליה, שם, כאמור הכל הפוך וקראו לו דינגו, מה ששלל את זכותו האלמנטארית להיות כלב. וכך הוא חי עד היום, ללא זהות ברורה, וללא הגדרה-עצמית מינימאלית. היצ'י חזר לרבוץ בערסלו, מלטף בעצלתיים את בטנו שהכריסה במהלך הפיקניק, פורף את חגורת העלים ששימשה לו כסות. תנומה מעוצלת הכבידה על עפעפיו, שהלכו ונעצמו בעונג שבע, כשבומבה אדירה היכתה בראשו. כוכבים וכוכביות ריצדו בחשיכה שקנתה לה מושב בעיניו. קול איוושה-שריקה מתעצמת הסיט אותו לרגע מהריכוז באותה תיזה. הוא הזדקף כדי לראות מה פשר הקול כשהעצם, בעצם אותה עצם שהשליך, שבה והכתה בו במצחו. ושוב החושך... הכוכבים והכוכביות... מכיוון שבין כה היה שרוי בהלך רוח פילוסופי, החליט היצ'י חד-פעמית, לא תקדימית ופילוסופית לגבור על יצרו לכסח את האמ-אמא של העצם, ולחשוב איך הוא יכול להשתמש בשברו לצורך מעשי, כלומר, להרשם בהסטוריה ואולי לצמצם במשהו את האובר דראפט בבנק בו-זמנית. למחרת זינק ממיטתו היצ'י עם הנץ הצהרים, שם את פניו למשרד הפטנטים, שם הגדיר את המצאתו ש"משחק ילדים", שיכלול של הפריסבי שגם הוא המצאה אבורג'ינית, ופירוש השם הוא, בתרגום חופשי "פסיכי מי שמשחק בי". וזאת כדי שלא יהיה צורך להוציא רשיון נשק לצורך השימוש. בקושי מזיז לקיוי, שהוא עוף קשה לפגיעה מבומרנג, אלא אם כן הפגיעה היא נפשית.. ובכלל בניו זילנד אין אבורג'ינים, אלא מאורים, והבומרנג משמש אצלם רק כקולב לצורך תלית חליפות הצלילה העשויות מעלי בננה. לאחר שסיים את הליך רישום הפטנט, הלך לו היצ'י לשוח באחו כדי לתרגל את צעצועו החדש ולראות הפרחה הגפן. אבל רק קול התור נשמע בארצנו. מכיוון שהתור לא פרח החליט להתנכל דווקא לקיווי, הפרי זאת אומרת, מתעלם מהכלל הידוע לכל שקיווי חסין בומרנג לחלוטין. הוא הטיל את הבומרנג, ובהסתמך על נסיונו המר, כשהבומרנג השלים את מסלולו, ופנה לאחור, התכופף היצ'י, כדי להמנע מפגיעה, וכדי להכניס את ראשו למסלול הבומרנג, ולחטוף את הבומבה, אליה כבר התרגל. יצויין בסוגריים, למרות שלא יוקלדו, שהיצ'י נהג בטפשות-יתר. הוא גילה את תגליתו חמש דקות לפני שהאנגלים נחתו בארצו, מצוידים בנבחרת אסירים מליגת העל. שמניה וביה הקימו התנחלויות למלוא האופק בסיוע ממשלותיהם מימין ומשמאל, סללו כבישים עוקפים, הקימו מחסומים לרוב, וביצעו חיסולים ממוקדים יותר ופחות, הדבירו את רוב בני עמו, ואת היתרה הפקידו במחנות פליטים בהפקדה לטווח ארוך ללא ריבית. כך או כך הפך היצ'י למשל ושנינה בקרב שיבטו שמצאו את תכונת הבומרנג לפגוע בראשו משעשעת למדי היו הולכים ומסיתים אותו שוב ושוב לנסות את המצאתו, מתגלגלים מצחוק אבורג'יני בכל פעם שהבומרנג פגע בראשו. צחוק אבורג'יני, לידיעת הבורים, נשמע כמו השתקה של מי שמפריע בדיבוריו בסרט. כלומר:"שששששששש..." בשלב זה החליט היצ'י שתגליתו בעצם אינה שימושית ופוגענית מדי. כשנשבר לו מכלי זינו הוא פשוט קבר את הבומרנג עמוק באדמה, כדי שלא יפגע יותר באיש, וגם כדי שאף אחד אחר לא ימצא אותו ויגנוב לו את הפטנט וכך, נח לו הבומרנג, קבור באדמה במשך מאות בשנים. היצ'י קוקו מת מזמן וכך גם כמה דורות אחריו. הבומרנג הפך למיתולוגיה, אגדה שסופרה מזקן שבט לדרדקיו, שהמשיכו לספר אותה לדרדקים אחרים כשקודמו למשרת זקן שבט, בלילות חשוכים לאורה של מדורה שבערה בסלון והפריעה לראות את גמר הגביע ברוגבי ששודר בטלויזיה. בהסתמך על אותה אגדה עוצבו בומרנגים לרוב בצורה המשוערת של הבומרנג המקורי, נושא את חתימתו של היצ'י קוקו, אותו אף אחד לא ראה, אלה עשויים מחמרים בזויים כגון עץ או אבוי לאותה בושה - מפלסטיק, ונמכרים ע"י סוחרים חסרי לב ומוסר לתיירים פותים שנקלעים לאוסטרליה, ברוב המקרים בטעות. כי אף אחד לא איבד משהו באוסטרליה, ואין בעצם מה לראות שם מלבד קנגורויים ואנשים שהולכים הפוך. "דרך המילים" 25.6.05 תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |