נוֹסְטַלְגְּיָה

הַשָּׁעוֹן נוֹעֵל אֶת הַיּוֹם.

מַגָּשֵׁי פִּצָּה מִצְטוֹפְפִים לְיַד

בַּקְבּוּקִים מְפֻחְלָצִים.

סְרָטִים כְּחֻלִּים נִפְתָּחִים וּמִתְנוֹפְפִים

כִּי אַף אֶחָד לֹא זוֹכֵר יְמֵי הֻלֶּדֶת

וּמִסְפְּרֵי טֶלֶפוֹן וְאֵיךְ קָרְאוּ לַנָּשִׂיא הָרִאשׁוֹן.

הָעֵצִים שׁוֹאֲבִים חַמְצָן נוֹאָשׁוֹת

יֶלֶד עַל אוֹפַנַּיִם חַשְׁמַלִּיִּים

דּוֹהֵר מִבְּלִי לְהַזִּיעַ עִם כַּרְבֹּלֶת שֵׂעָר

וּפֶה שַׁאֲנָן.

הַלַּיְלָה נִרְמַז בְּמַקָּקִים שֶׁמְּגִיחִים מֵהַחֹרִים

וַחֲרָדָה מֵהַשֶּׁקֶט וְסֵפֶר זָנוּחֲ עַל הַכָּרִית.

הָאִינְטִימִיוּת שֶׁלִּי עִם עַצְמִי הָפְכָה לְלָשׁוֹן

מַצְלִיפָה, עֲיֵפָה, שֶׁלֹּא מַצְלִיחָה לַחֲמֹל.

הַזְּמַן מְטַפְטֵף. הַשִׁגָּיוֹן אוֹרֵב.

אִמָּא שֶׁלִּי נָהֲגָה לוֹמַר "שָׁלוֹם" בְּכָל פַּעַם

שֶׁחָזְרָה הַבַּיְתָה, מִתְעַטֶּפֶת בַּחֲמִימוּת הַשִּׁיבָה.

הַיּוֹם הִיא רַק מְמַהֶרֶת לַשֵּׁרוּתִים

אֲנִי אוֹמֵר לוֹ שָׁלוֹם בְּשֶׁקֶט,

אֲבָל עִם מוּדָעוּת שֶׁמְּחַסֶּלֶת כָּל רְסִיס שֶׁל תְּמִימוּת.