שירים

משא זיכרון וכאב*

האור הנולד עם שחר

בימים האלה

הנשימות האיטיות של העננים

בשמים האפורים

תיקי העמוס ,זיכרון לכתך

 

עדיין רואה , לא שוכח

גם בהיותך אלמנת זמן אבוד

בי כאב , שלא אספר עד תום ,

לעולם

 

העצב גובר תמיד באביב

כמו שואג לספר את הסיפור

ללדת את הכאב לחירות גופי

לרפא , הפצע השותת

 

חשוף לימי אתמול רחוקים

סופר ימים , כמו עומד בדלת

תרמילי על כתפי

ומסרבים -

לתת לי , לעבור.

 

מתוך מיזם "התיק"

תגובות

רבקה ירון / *** / 12/05/2024 13:31
שמואל כהן / המשא כבד והזיכרונות לא מרפים🌹🌹🌹 / 12/05/2024 16:18
גלי צבי-ויס / אלמנת זמן אבוד / 13/05/2024 07:32