מִתְקָרֶבֶת אֶל עַצְמִי

אִשָּׁה אֶל תּוֹךְ עַצְמָהּ
הִיא מִתְקָרֶבֶת, 
וְלַקּוֹל הַפְּנִימִי שֶׁבְּתוֹכָהּ
הִיא מַקְשִׁיבָה,
לַקּוֹל שֶׁרַק הִיא
לִשְׁמֹעַ יְכוֹלָה
וְכָל מָה שֶׁהִיא רוֹצָה
לִהְיוֹת פָּחוֹת נֻקְשָׁה
לִהְיוֹת יוֹתֵר רַכָּה,
וְלָדַעַת לְהָבִין, 
לִסְלֹחַ, וְלֶאֱהֹב
גַּם אֶת עַצְמָהּ. 
עִם עֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
אֶת הַשַּׁלְוָה הַפְּנִימִית, 
הִיא מְחַפֶּשֶׂת
כָּכָה זֶה
כְּשֶׁאִשָּׁה אֶל עַצְמָהּ
הִיא מִתְחַבֶּרֶת,
וְאָז עֲמֹק נוֹשֶׁמֶת 
וּלְכָל הָרְגָשׁוֹת שֶׁבְּלִבָּהּ

לְהִתְנַגֵּן נוֹתֶנֶת.
אִשָּׁה מִתְחַבֶּרֶת 
אֶל עַצְמָהּ, 
אֶל הָאֱמֶת 
הַפְּנִימִית  שֶׁבְּתוֹכָהּ,
וּבְכָךְ הוֹפֶכֶת
לְאִשָּׁה שְׁלֵמָה, 
שֶׁקַּשּׁוּבָה לַשֶּׁקֶט
שֶׁפּוֹרֵחַ בְּלִבָּהּ.

מקסים השיר שכתבת אביה יקרה (זה לא חדש) , אנחנו צריכים גם להסתכל על עצמנו פנימה ולא רק החוצה כך אנחנו הופכים לאנשים שלמים שמבינים וסולחים שמקשיבים וחומלים ואז החיים יותר שלווים ורגועים.

לך כרגיל כתבתי שיר תגובה.

יום רביעי מבורך.

שמוליק

אביה  אהובה

עם הדמיון הפורה שלך את מסוגלת להגשים

את כל בקשותייך.

עצם הכתיבה וההתבטאות שלך בשירייך המקסימים

מוכיחה זאת

יום נעים ושקט

באהבה ממני

מרים

.

כמו פעם, כן. 

כמו בימֵי הנעורים. 

כמו בימֵי שלום עִם עצמךְ, 

כמו בימֵי שלום בארץ. 

רגיש-רגיש ומלא כמיהה שירךְ, אביה, משוררת אהובה. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

רק הגוף משתנה מעט

אבל ניצני היום משתמרים

נהדר

אדם בתוך עצמו הוא גר

בתוך עצמו הוא גר...

כך שר שלום חנוך.

וגם את, אביה יקרה, גרה בתוך עצמך

ואת רוצה להכיר את האשה שבתוכך.

להתקרב אליה, להכיר אותה להבין אותה

להקשיב לה.

אני בטוחה שאת מצליחה לעשות את זה,

את קשובה לאשה שבתוכך ואת הולכת אתה יד ביד.

אתן יחד שם ליד הים.

אביה יקרה, ריגשת אותי בשיר הזה שלך.

ההתקרבות הזו אל עצמך, היא נפלאה ומעמיקה. זו ההתבוננות הנכונה המבקשת להחיות בתוכך בכל פעם מחדש את האני שלך. נהדר ! 

יחזור לבטח

תחלוף המועקה

ושמש חדשה תזרח

לחזור להיות מי שהיית בעבר ...

עם השנים אנו משתנים

לא תמיד נשארים אותם אנשים.

חולפות עלינו חוויות טובות אך גם פחות...

החשוב להיות עם יד הלב

רגועים ושמחים ככל שניתן.

תודה לכנות שירתך אביה יקרה !!!

המשך יום שקט

ממני עליזה.

ואכן נוף קסום שוכן בתוכך 

ערב שקט