אֵיךְ נוֹשְׁמִים בְּמַחְשַׁכִּים

בַּמַּחְשַׁכִּים

בְּמִנְהֲרוֹת הַחַמַאס

מֵאָה וְעֶשְׂרִים

חַיִּים וּמֵתִים

אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ 

לֹא רוֹאִים

אוֹ אֱלֹהִים

אֵיךְ אֶפְשָׁר 

בַּמַּצָּב הַזֶּה לִחְיוֹת?

אֵיךְ אֶפְשָׁר

פָּשׁוּט לִהְיוֹת?

תודה  שמאי היקר על השיר המרגש והמצמרר על החטופים שעדיין נמצאים שם במחשכים בשבי החמאס.

מי ייתן וישוחררו במהרה ויראו אור יום כמו כל אחת ואחד מאיתנו.

ברוך שובך אל האתר גם עם שיר כואב זה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אימה. בעתה. פחד. 

חושך. קור.

בחירת המילים כאן מצמררת. רק המחשבה על מה הם עוברים שם.

עד מתי? 

רֵיחַ הַמָּוֶות בּוֹקֵעַ
מִּמַּעֲמַקִּים.

מדבר בתוך מדבר

קשה וכואב

עוד תזרח שמש חבר

זועק, מעורר תהיות - הזמן לא מרפא, התמודדות קשה אופפת אותך ומציפה אותך בתהיות. תודה רבה לך שמאי היקר, רק בריאות לך. שבת טובה.

טוב לראות אותך שמאי

שמאי יקר

*************

תיאורים מצמררים מלווים

לאורך שירתך הכואבת.

ימים קשים חווה אומה שלמה

ממיטב לוחמנו נהרגים כדי

להציל ולו נפש אחת

ממעמקי שחור בורות.

ריח הדם מבעבע 

ימים נאנקים.

ואני שואלת כל בוקר מחדש,

כיצד נושמים החטופים החיים

במנהרות האפלות ...כמעט ללא תקווה !

מצמרר !!!!!

מברכת לשבוע של בשורות טובות,

לאור בקצה המנהרה,

לניסים ...

בהערכה רבה רבה לשירתך

שלך רעייתך

עליזה.

.

תיאור מדהים, מצמרר. 

התיאור פותח בהרגשה הפנימית שלךָ, הַדּוֹבֵר בשיר: 

כיצד מזדחלת ומכה בךָ הידיעה, 

הזמן החולף, הקורבנוֹת, אלה שעודם שם, אלה ששובם במצב

מעורער, חיים-מתים, 

אלה שמתו בשבי,

וחוסר הידיעה: עד מתי.

הבית האחרון מבעיט.

טוב לראות אותךָ שוב בינינו, שמאי היקר. 

מאחלת לךָ בריאוּת והמשךְ יצירה, 

ומודה לךָ מאוד-מאוד על שירךָ זה. 

שבוע טוב ומיטיב יותר. <לב>

רבקה

---

כתיבתך מרגשת  ומשובחת כאחד. אתה מבטא 

בכישרון רב- 

 את כל הכאב של  התקופה  הקשה והעצובה 

שכל יהודי חש בה  בימים קשים אלה בארצנו הקטנה..

 אני מתפללת ומייחלת שישובו עוד ימים טובים בע"ה כדברי ישעיהו הנביא:

"שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה"

 [ישעיהו מ"ט, י"ח.]

 מאחלת לך ולכל יקיריך ולכל העם שלנו: ימים טובים ורגועים.

 אמן ואמן.

 בברכה

 אהובה