שיר השבוע - שׁוּב אוֹקְטוֹבֶּר

שׁוּב אוֹקְטוֹבֶּר

הַמָּוֶת תָּמִיד מוֹצֵא לוֹ

עִם מִי לְשַׂחֵק.

עֵץ, יֶלֶד, אֱמוּנָה תְּמִימָה.

הַתּוֹתָחִים יִרְעֲמוּ  צַוָּאוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם

יוֹדְעִים.

הָאִמָּהוֹת יִשָּׁאֲרוּ דְּרוּכוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵן

יוֹדְעוֹת.

הַפּוֹלִיטִיקָאִים יְלַטְּשׁוּ סִסְמָאוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם

יוֹדְעִים.

הָאֲדָמָה תְּקַבֵּל לְתוֹכָהּ אֶת הַדָּם

הַגֶּשֶׁם

הֶעָשָׁן

רְסִיסִים.

הַמִּלְחָמָה דּוֹרֶשֶׁת זְעָקָה

וְשִׁלּוּב יָדַיִם וְדָם רוֹתֵחַ

שֶׁרַק הַמָּוֶת יְצַנֵּן אוֹתוֹ.

עַד הַדּוֹר הַבָּא.

שֶׁכֵּן עַל חַרְבֵּנוּ – חֶרֶב בַּרְזֶל חֲלוּדָה –

עוֹדֶנּוּ חַיִּים.

וְסִפּוּרֵי גְּבוּרָה רַק מְכִינִים

אֶת הַמַּעְדֵּר לַקֶּבֶר הַבָּא.