וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה לָשִׁיר וּלְשׁוֹרֵר

מַחֲשָׁבוֹת רוֹדְפוֹת 
כְּמוֹ  גַּלִּים בְּיָם סוֹעֵר,
מְחַפְּשׂוֹת  לָהֶן שֶׁקֶט, 
וּמְקוֹם מִבְטָחִים.
בְּמַעֲמַקֵּי הַנֶּפֶשׁ, 
מִגְדַּלּוֹר דּוֹלֵק,
הַמֵּאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ, 
אֶל עֵבֶר הֶעָתִיד.
הֶעָבָר שַׁקַּע 
בִּמְצוּלוֹת הַזְּמַן
וְלַעֲתִיד כּוֹתְבִים
עַכְשָׁו שִׁירִים.
שִׁירִים שֶׁל תִּקְוָה,
שִׁירִים שֶׁל אַהֲבָה
שִׁירִים שֶׁל שָׁלוֹם
וְלֹא שֶׁל  מִלְחָמָה.
שָׁם בַּנֶּפֶשׁ 
הַמַּחֲשָׁבוֹת מִתְרוֹצְצוֹת
וְלָגַעַת בָּאוֹר
זֶה כָּל מָה שֶׁהֵן רוֹצוֹת.

מקסים השיר שכתבת אביה יקרה , מסע הכומתה מעורר בדרך מחשבות על עבר ששקע במצולות הזמן ועל עתיד מבטיח עטוף בשירים שאת כותבת לו.

לך שיר בהשראה כתבתי במקום תגובה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

צמיחה אישית, התעלות - דווקא החושך, באופן פרדוקסאלי, מביא את האור. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת נעימה. העיקר שהאור יגיע, לא ישתהה.

.

הוֹ. 

:))

קסם של שיר, כדרכךְ, אביה אהובה: 

נכון, הָאָחֵר משַׁקף לנו אֶת ה-עצמי האישי של כל אחד, 

תמיד באופן שונה. 

ו- נכון: שוב אהבתי אֶת שירךְ, בדרכךְ לאור: 

אַתְּ מאירה. תשתוררי, תשתוררי, אהובה. 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ ושבת שלום לךְ, לכם.

שלךְ, <לב>

רבקה

---

ואת עדיין הולכת רק קדימה 

לא מביטה לאחור

תמשיכי אביה יקרה בעשייה

את החושך את מכירה היטב...והפרדוקס הוא זה המביא לך קרן של אור..מקסים אביה יקרה..

יום טוב ושבת שלום קרירה ונעימה..

ממני שמאי.

כי הוא זה המביא עמו את האור. אך את למדת מהחיים היטב את השיעור ומשכילה להביא לעצמך את האור שחלקו בכתיבה. לא תפסיקי לשורר! 

אביה יקרה

*************

אחרי סל החושך 

מגיע סל האור,

מרפא גוף ונשמה.

בכוחה של הכתיבה

להביא  שמחה ללבבות.

לעולם אל תרפי 

לשיר ולשורר

תמיד לדבוק במטרה

ולהגשימה.

חיבוק לשבת שקטה ונעימה

ממני עליזה.

אביה יקרה

***********

רק מי שהיה בחושך

ידע להעריך את האור.

בכל מצב לכתוב ולכתוב

ולא להרפות לעולם.

הכתיבה מביאה את חומה ואורה

לתוך גופנו ומבריאה אותו ...

חיבוק לשבת טובה ושקטה

ממני עליזה.