איש אחד

איש אחד,

אין לו צורך במדיח כלים.

די לו בזוג ידיו ­

"הזהר עם הסבון על השריטות

ביד ימין."

רגלו נגררת משהו אחריו ­

מזכירה לו את שעולל לעצמו,

התפרקות חסרת טעם

על מכונה ­ בעיטה,

ועוד אחת, מבלי להרגיש כלום,

מסך אדום מול העינים.

אחרי כמה שניות מהדהדים

הכאבים בגופו ­ מעלה מעלה

אל המרכז החולה,

המנוון.

רק דמותו משתקפת

בחלון - ריח גז הבישול

הדולף מהתנור מלווה,

צמוד כמו מאבטח

של אישיות בכירה.

שופך קיתונות של מים

על הצלחת ­- בוהקת,

עליה להיות לבנה ככלה

ביום חופתה.

לאיש אחד אין צורך

במדיח כלים.

בדידותו משתקפת במתכת מכונה.

חורים באצבעותיו מתפוררים

אל תוך נשמתו,

דקים, דקים,­ מאירים קרעי

זכרונות.