סנוניות מאחרות

.

סנוניות מאחרוֹת, אבל מגיעות לקן.

זכרונות - לא תמיד: לפעמים יחפים, עייפים, ...  

אה יצחק. יצחק. קראתי לאט-לאט, יותר מפעם אחת, מבינה, 

מזדהה. 

המרכול הענק של החיים מציע יותר ממה שניתן לשאת איתנו, 

ולא תמיד בוחרים אֶת המצרך הרצוי, הראוי. 

כך עִם הזכרונוֹת. 

ואחרי מותי, מותךָ, מותנו, רק אבן ועוד קצת (דפים), עד ש-

גם אני איני יודעת אֶת דרכי לדלתות השיר שֶׁלִּי. 

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר, משורר אהוב. <לב>

רבקה

---

תודה יצחק היקר על השיר העוצמתי  המתאר מסע פנימי של אדם המתמודד עם שאלות קיומיות עמוקות.

השיר מעלה נושאים אוניברסליים כמו הזמן, המוות, החיים, הבחירה והיצירה.

השיר מצליח ליצור אווירה של עומק ונוגע בנקודות רגישות של הקיום האנושי.

וכן קראתי את השיר לאט לאט.

שבת מבורכת ושקטה 

שמוליק

לאחר מותי , ישכחוני

מכאן ומכאן , לא יזכרוני

תיוותר אבן חקוקה

ואולי גם , דפים מצהיבים של שירה

מקסים ונפלא

כמה יפה ובכישרון רב  שוררת 

ואותי ריגשת-אך  מוטב לחשוב  על דברים טובים וחיוביים ויש לך הרבה כאלה.

שבת שלום ומבורך!

זועק, מעורר תהיות - אתה מנסה לתהות על דפי ספר חייך ואינך יודע את דרכך לדלתות השיר. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה.

שפע מוצרים מפתים ואתה הורדת את חלקם מן המדף. לא רגע לסיום הוא זה, ובכל זאת שירתך העמוקה תהדהד לעולם ועד. 

והא הגבר הולך יחף

שפוף ותרמילו עליו

כאבתי כאן...

שבת שלום

ולא אדע היכן להתחיל

ובמה לסיים .. שירה כואבת צרבת

ממציאות חייך, חיינו,

של כולנו ...

מרכול חייך עמוס לעייפה,

בידך הבחירה

מה לקחת,

מה להותיר...

שירה עמוקה  סוחפת בכאבה ...

מברכת לשבת שלווה יצחק

ממני עליזה.