הרף מכוון

תודה תומר על השיר המתאר מסע פנימי שלך, בין ייאוש לתקווה. אתה מציג את הים כסמל למרחבים האינסופיים של הנפש, ואת הקרקעית כסמל לעומקים הפנימיים ביותר. אתה מחפש נחמה בהשלכת כאביך אל הים ובקבורת תקוותיך עמוק בתוכו.

השיר מדבר על החשיבות של מציאת משמעות בחיים, גם ברגעים הקשים ביותר. שיר עוצמתי כתבת.

יום שני מבורך

שמוליק

חמושה בשתיקות עתה, במטרה למצוא את המקום המדויק בים חייך להשליך בו עוגן . 

.

אהבתי אֶת המשחק בין דימויים אסטרולוגיים ליונגיאניים. 

רגיש וארספואטי, התחום שלךָ. 

תודה רבה-רבה-רבה, תומר יקר. <לב>

רבקה

---