חזרה ליצירות
שירים

הרוח

xtx | (04/12/2006 16:25) | 94 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הרוח הנושבת בין קני הסוף,
פורעת בשערו הכסוף,
טובל את שתי רגליו במים,
מרים ראש מביט בשמיים,
במרום השמש שאותו מלטפת,
ובתוך הסבך ציפור לה מעופפת,
אוהב הוא את הרוגע, את החיים,
אבל לאחרונה הפכו הם לקשים,
כאשר את זוגתו לחיים איבד,
ומאז ריקנות חש הוא כי נותר בודד,
באותן דקות שבא הוא אל הנהר,
נעלם הכאב, נעלם לו הצער.
כוחות להמשיך מדקות אלו שואב,
אילו יכל לומר לה עד כמה אותה הוא אוהב,
אך בטוח הוא שהיא זאת יודעת,
ואילו יכלה ביד רכה היתה בו נוגעת,
את השקט והשלווה לא רוצה להפר,
ואפילו לה לא הספיק לספר.
שגם אותו "המחלה" השיגה והיא ממאירה,
ושהם יפגשו וזה יקרה במהרה,
הרוח הנושבת בין קני הסוף,
מזכירה לו כי קרב הסוף,
 

©כל הזכויות שמורות

תגובות

חזרה ליצירות