גליה גלייתי

גַּלְיָה, גַּלְיָתִי שֶׁלִּי, יְחִידַת אַהֲבָתִי
נְסִיכַת גַּעְגּוּעַי , אַךְ אַל נָא -
אַל תִּמְחִי דִּמְעָהּ מֵעַל עֵינַיִךְ
טוֹב לִי בְּחֵיק הָאֲפָרִים הַיְּרֻקִּים
שֶׁאֵינָם נִגְמָרִים לְעוֹלָם,

וַאֲמִירֵי הָעֵצִים מְלַטְּפִים אֶת פָּנַי-
כְּלַטֵּף יָד אִשָּׁה אֶת שֵׂעָר אֲהוּבָה
וְסֵפֶל קַפּוּצִ'ינוֹ מַהְבִּיל אוֹתוֹ
מַגִּישָׁה לִי כָּעֵת מַלְאָכִית יְפֵהפִיָּה

וַהֲרֵיהִי מְחַיֶּכֶת לִמְשׁוּבוֹתַי

בְּעֵת שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ לִשְׁמָהּ.

הֵן תִּרְאִי: לֹא תַּמּוּ חַיַּי. הֵן רַק עָבְרוּ תַּחֲנָה.
שִׁמְרִי יָפְיֵךְ שִׁמְרִי עֲלוּמַיִךְ
שִׁמְרִי יְלָדַיִךְ מִכָּל מִשְׁמַר
וַאֲנִי? 
אֲנִי מִמָּקוֹם אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ

אשר אדלר היה חבר טוב שלי מהאופניים ושעות בלתי נגמרות בארומה. לפני חודש הלך לעולמו. אני כותב לו לטלפון, כי אני - מה לעשות- מתגעגע אליו. והטלפון נמצא אצל גליה בתו והיא ביקשה שאכתב בשמו שיר געגועים אליה .אז כתבתי. והיא גם תקרא את שיר ההספד שכתבתי אני לאבא שלי לפני חמישים שנה....ורק תשנה מזכר לנקבה.