שׁוּב שִׂמְחַת תּוֹרָה

זועק, מעורר תהיות - בימים טרופים אלה של נדרשים אנו להתמודד עם דברים לא פשוטים: זעם, שפיכות דמים, יתמות וזיכרונות את תוהה מה מכורתנו עוד תבקש מאיתנו. תודה רבה לך רבקה היקרה, חג שמח ומיטיב. הלוואי שהמלחמה תסתיים לא עוד הרבה זמן.  לפחות אם עמנו היה מלוכד. זה היה מקור לנחמה טובה.

והפעם תורנו לבקש 

שלווה בנחלתנו 

די לכאב, לדם, לשכול 

חיבוק

מלאו אסמינו בר ויקבינו יין,
בתינו הומים, הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה -
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה,
ואין, ואין עדיין?(פנחס לנדר, לחן: דוד זהבי, שרים הגבעטרון)

תודה רבקה יקרה על הגירסה שלך לשיר "מלאו אסמנו בר" . הגירסה שכתבת מתכתבת עם המצב בו אנו נמצאים כיום מעוררת הרבה חומר למחשבה על מצבנו ולאן ההנהגה מובילה אותנו.

נותר רק לקוות שכל הסיוט הזה יסתיים במהרה.

חג שמח ושנשמע בשורות טובות.

שמוליק

וואו זה היה עוצמתי ומטלטל כהוגן. 

מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה

הכל נלקח מאיתנו

ונותרו היתמות, השכול והכאב

מנת חלקנו ...

תודה לארבע שורות מצמררות

שנתבשר בבשורות טובות אמן

ממני עליזה.

צעקה נוקבת

מרעידה אמות ארץ

כבר לא מבקשת

לוקחת

וואו רבקתי היקרה,

איך אפשר להגיב על  משפט כזה

רעדתי

כל גופי רעד למילים האלו.

לא אוסיף דבר רק אבכה בשקט...