שיר השבוע - אֶרֶץ אֲהוּבָה

כואב. ומחבר בין סיטואציות שונות וכאב דומה.

כאבתי.

תודה על התגובה, 

כולנו כואבים בימים אלה.

אֶרֶץ אֲהוּבָה 
קוֹלְךָ בָּרָמָה נִשְׁמָע.
מִתּוֹךְ הַלֵּב הַכּוֹאֵב
עוֹלָה זְעָקָה עֲמֻקָּה.
הַשָּׂדוֹת בּוֹכִים, 
וְהָרִים רֹאשׁ מַרְכִּינִים,
בָּנַיִךְ עָלַיִךְ מַגְּנִים
וּלְרַגְלַיִךְ נוֹפְלִים.
הָרִימִי אֶת קוֹלֵךְ
אֶרֶץ אֲהוּבָה
דַּי , מַסְפִּיק עִם הַמִּלְחָמָה.

שיר כואב ונוקב כתבת  נורית היקרה , רק אתמול נפלו חמישה חיילים ועוד חמש משפחות הצטרפו למשפחת השכול . כולנו צריכים לזעוק די מספיק!!!  כמה עוד חיילים צריכים ליפול כדי שמישהו שם למעלה יבין שלמלחמה הזאת צריך לשים סוף.

נקווה שעוד יגיעו ימים טובים יותר.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

תודה שמוליק על המילים המרגשות.

אכן די למלחמה , די לנופלים...

ומאתמול, שבו נפלו חמישה לוחמים

היום נוספו עוד, די

שיהיה לנו סוף שבוע שקט ללא המילים המטלטלות

הותר לפרסום...

אני, כמו רבים אחרים זועקת שיבוא הסוף למלחמה הזו.

די, באמת הגיע הזמן לסיים את המלחמה לדבר שלום ולהחזיר את החטופים.

שלא יופעו יותר על המסך המילים המצמררות - הותר לפרסום...

שבת שלום אביה יקרה, תודה על דבריך.

טבע האדם והמלחמות שאין להן סוף, הם שעלו בי למקרא השיר הזה. שני מקרים מצמררים הבאת כאן, ואת זעקתך השמעת כאן. עד מתי? 

עד מתי ולא רואים את הסוף,

הימים האחרונים תבעו מחיר כל כך יקר

עוד ועוד שמות בכל יום מופיע הכיתוב המצמרר: הותר לפרסום.

די...

אני זועקת,

בצל המלחמה הוא זועק על האובדן אל קולו לא נשמע, אין מי שישמע את זעקתו. תודה רבה לך נורית היקרה על הציטוט שמתאים לימנו למרבה הצער. שבת טובה ושקטה. שהמלחמה תסתיים ונדע ימים טובים של שקט ושלווה.

זו הזעקה שלי, זו הזעקה של כל כך רבים.

תודה דני על דבריך, על הכאב שלך 

על התחינה שלך כמו של רבים כל כך,

שהמלחמה תסתיים ויגיעו ימים של שקט ושלווה.

שבת שלום, שתהיה לנו שבת שקטה ורגועה.

זעקה קורעת לב

כאב

ארצנו עדיין מדממת

נפשותינו צורחות מיגון

ממתינות נחמה

תודה יקרה

אכן, הן עדין זועקות

והסוף לא נראה לעין.

רק ביומיים האחרונים נפלו עוד 13 חיילים.

תודה על דבריך.

.

ממה שאני זוכרת, ההמשך למשפט הראשון שציטטתְּ מחריד עוד

יותר: בל יתאהב הילד-הנער שטרם נולד בטוּב הארץ, ...   

נוריתי יקירתי, אני מברברת. כי אני מזדהה עִם קול צעקתךְ

שלא נשמע. הרי גם קולי לא נשמע. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על הרעד שדברייךְ העבירו בי. 

שבת שלום, נוריתי יקירתי, נוריתי היחידה, לךְ וליקירייךְ. 

רבקה שלךְ

---

---

---

נוריתי, מה שלומךְ? מה שלומכם? 

חיבוק, <לב>

רבקה

---

אכן רבקתי היקרה, המשך מצמרר של דבריו של קומאלו.

גם אנחנו זועקות, אבל קולנו לא נשמע וביומיים האחרונים

עוד 13 חיילים נפלו והלב מתקשה להכיל.

די!!! אני זועקת וגם את זועקת.

שאלת לשלומי, אז אני בדרך כלל מחזיקה מעמד, 

אני חושבת על רועי, הנכד שלי שנלחם בלבנון

ואני חושבת על מוקי, שמחר הוא יום נפילתו.

ואני, בגלל האזעקות. לא עליתי וגם לא אעלה לבית הקברות.

זה לא נעים כשאעקה תופסת אותך מחוץ לבית, זה אפילו מפחיד,

וזה קרה לי כמה פעמים...

אוהבת אותך המון רבקתי שלי

מחבקת אותך חיבוק חם ואוהב.

שבת שלום

שתהיה לנו שבת רגועה.

נורית שלך

שבת שלום חברה יקרה

ריגשת אותי - אולי הארץ שמעה את הזעקה שלי רק לא ידעה מה לומר.

באמת מה אפשר להגיד, חוץ מאשר לזעוק ולבכות על הנופלים.

כל יום עוד ועוד חללים והלב לא יכול כבר להכיל

די !!!!

שבת שלום. שבת רגועה.

 דמעה

על אובדן ללא שוב

קטיעה

זעקה גדולה ומרה

יקרה וטובה

חיבוק ודמעה

תודה יצחק ידידי היקר,

אני בוכה, 

כל כך הרבה נופלים,

רק היום עוד חמישה נפלו...

ואני חושבת על אחי, שמחר הוא יום נפילתו...

תודה על החיבוק

תודה על הדמעה.

מחבקת אותך.

נורית יקרה

**********

זעקי ארץ אהובה ...

זועקת כמו רבים מאיתנו

קולך לא נשמע ...

מעולם לא עמדנו

במצב מעורפל שכזה

תמונה כל כך מטושטשת

והחיילים הנהרגים כל יום

והמצב הולך ומחריף מידי יום ...

לאן פנינו מועדות ...

הזדהיתי עם כל מילה ומילה

בשירתך הכאובה ...

שבת שלווה של בשורות טובות,אמן

ממני עליזה.

תודה עליזה יקרה,

תודה על זעקתך, תודה על  הדברים הכואבים

והכל כך נכונים.

אכן, מעולם לא עמדנו במצב שכזה.

ולי יש נכד שנמצא עכשיו בלבנון, 

והדאגה גדולה...

ואני חוזרת על שאלתך, שהיא גם שאלתי

לאן פנינו מועדות...

שבת שלום עליזה יקרה,

שתהיה לנו שבת שקטה ורגועה.

ליבי איתך נורית יקרה

מחזיקה אצבעות 

ונושאת תפילה לכל החיילים

שיחזרו בשלום למשפחותיהם

אני שומעת חדשות ....

וליבי מתכווץ מפחד וחרדה ...

חיבוק ענק לשבת מבשרת

אוהבת

עליזה

מלחמות ושכול לאורך כל ההסטוריה.

אפילו לימוד התורה של החרדים לא מציל אותנו מהגורל האכזר הזה.

תודה צביקה.

כי כבר אין קול 

שיכול להכיל את כל הכאב הזה 

אין קול 

רק כאב 

דמעה ובכי

בדיוק כך אורנה יקרה,

אני פוערת את פי לזעוק,

אבל הצעקה לא באה,

עייפתי...

תודה