🐦שיר השבוע - כמו ציפור קטנה בכלוב

זועק - שולחים אליך אצבע מאשימה, שאת זו שרצית ואת תוהה הכיצד, היית ילדה ולא ידעת שהוא יתלוש לך את הכנפיים. תודה רבה לך ולריה היקרה, שבת טובה. שתדעי רק בריאות וטוב.

תמיד היה בך צורך לרצות, לבדר את האחרים, לכבד את המבוגרים. אך אותם מבוגרים הם אלה שפגעו בך כל כך.  

תודה שוב על ההזדמנות לפרסם בשיר השבוע.

שבת שלום ומבורך

.

וואו. 

וואו. 

וואו !!

הבית האחרון מוחץ. 

תודה רבה-רבה-רבה ושבת שלום, ולריה, יקרה. <לב>

רבקה

---

כואב ומטלטל,

לתלוש את הכנפיים לציפור דרור

איך אפשר -

אבל מתברר שאפשר. 

כי כשאת ציפור בכלוב, את תלוייה ברצונם של אלו ששמו אותך שם.

את מקווה שפעם יתנו לך לעוף, 

שפעם תוכלי לפרוש כנפיים.

אבל,

זה אכזרי וכואב ומייאש, כשקצצו לך את הכנפיים 

ואת יודעת ש...

שלא תוכלי כבר לעוף, החופש נותר שם רחוק

מעבר לסורגים.

שיר מטלטל כתבת.

ולריה יקרה

***********

הדבר הנורא ביותר לבעלי מעוף,

זה קיצוץ כנפיהם.

עצם היותם סגורים בכלוב

זו כשלעצמה ענישה מלאה.

זה כואב ומייאש,

אבל התלות לחסדי אחרים

נוכחת במקום סגור ...

יפה וכואב הנשלח:

מברכת להמשך שבת מלאה

ממני עליזה.