נוֹפְלִים

נוגה - הסחרחורת הזו מסמנת נפילה ומעולם לא הגלידו ולעולם לא יגלידו מהפצעים למרות הנסיונות להתעלות. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי העוסק בחוויה האנושית האוניברסלית של נפילה, הן במובן הפיזי והן במובן המטפורי. את  מציגה את הנפילה כאירוע בלתי נמנע בחיים, כחלק מהמסע האנושי. את מדגישה כי הנפילה מתרחשת בכל שלב בחיים, בכל פעולה ובכל מצב.

אך יש כאלה שנופלים ויותר לא קמים ופצעי הנפילה הזאת בליבנו נחרטים.

נקווה לימים יותר טובים.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

רק אם מגיעים מעלה - נופלים. הנפילות הללו הן פרי ניסיונות להתעלות. ובדרך כלל גם כתוצאה מיהירות לא מוסתרת. 

אכן רבקתי היקרה,

הסחרחורת גורמת לנפילה אין סופית.

הברכיים תמיד מכוסות בגלדים של נפילות קודמות

וכך גם המרפקים...

ומתוך ניסיון אני יודעת שהסחרחורת הזו קיימת גם כשיושבים על הכורסא -

רק בישיבה לא נופלים, אבל

אי אפשר לבלות את החיים בישיבה,

אז נופלים, קמים, מנגבים את הדם וממשיכים.

אבל

לפעמים לא קמים יותר...

"נפל בעת מילוי תפקידו", כך נכתב בעיתון.

ואת זה כותבת לך מי שסובלת מירידות בלחץ הדם

ונתקפת בסחרחורות וגם

לא פעם נופלת ברחוב וקמה עם ברכיים מדממות...

כמו שכתבת, נופלים גם בהליכה על דשאי העמק.

וכמו שכתב אלתרמן -

"להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל

ואמות ואוסיף ללכת."

כמי שיש לה סחרחורת כרונית וחולשה אני מאוד מזדהה עם השיר הזה.

גם הנפילה הפיזית והסחרור, וגם המעלות והמורדות של החיים שהם כמו נדנדה..

תודה על השיר רבקה יקרה,

המשך שבוע טוב ושקט