אוֹר וּצְלָלִים

מופיע ונגלה בדמיונה, געגוע גדול בליבה וכמיהה רבה אליו. מרגש השיר. 

את ממשיכה לחיות בצלו הרודף וכל שנותר לך זה לדמיין. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת מוארת.

שלא יחדל האור מחייך

ואהבתך

קַרְנֵי הָאוֹר

אֶת הַנְּשָׁמָה מְאִירוֹת

וְגַם אֶת

הַגַּעְגּוּעִים וְהַזִּכְרוֹנוֹת

שֶׁבַּלֵּב מִסְתַּתְּרִים

מֵאֲחוֹרֵי  הַצְּלָלִים

שֶׁקַּרְנֵי הָאוֹר יוֹצְרוֹת.

רַק הַמַּחְשָׁבוֹת

בְּרִגְעֵי בְּדִידוּת

הוֹפְכוֹת אֶת

הַדִּמְיוֹן לַמְּצִיאוּת.

גַּם בַּחֲשֵׁכָה

צִלּוֹ מַשְׁאִיר

בְּלֵב תִּקְוָה

כִּי גַּם בִּלְעָדָיו

צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת.

מקסים אביה יקרה על השיר המרגש והנוגע. האור והצל קשורים זה לזה בעבותות של זיכרון וגעגוע . הקשר הזה לעולם לא ייתנתק ואת בתוך תוכך יודעת את זה. נהדר.

לך שיר קצר כתבתי במקום תשובה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

כמעט 20 שנה מאז כתבתְּ אֶת השיר הענוג והנוגה שהעלית היום,

אביה יקרה, אהובה. 

אהבתךְ, הליכתךְ בצִלּוֹ של אישךְ האהוב. 

והאור שחודר דרך החלון שבקיר. 

שלעולם-לעולם יחדור האור לחייךְ, לחייכם.

שלעולם-לעולם תשכון האהבה ביניכם.

תודה רבה-רבה-רבה ושבת ברוכה ומיטיבה לךְ, יקרה, אהובה, 

משוררת, אישה-ילדה נשית. <לב>

רבקה

---

אהוה יקרה

**********

יש והדמיון מהתל בנו .. 

מסתתר ומתגלה ומסתתר

וחוזר חלילה ...

בלילה הצללים  מרקדים,

הם כה חדים יקרה

והדמיון מרקיע שחקים...

תודה על הנשלח :

מברכת לשבת מלאה

ממני עליזה.

כשהייתי קטן הייתי יכול לחבר דוקטורט על המעשיות שנבנו בתוכי ממגוון הצללים שחדרו דרך חלוני...

ולהבלע

מקסים מקסים

שבת נפלאה