אִינְסֵל צַעֲצוּעַ

"שחרחורת, מוכנה לַזְבִּיר לי מַשוּ? איפה ועם מי את רואה ת'עצמך בעוד עשר שנים?" תשמע, טמבל. אתה לא תקרא לי שחרחורת כאילו אני חתולה שמצאת בפח זבל מתחת לבית, כן? ואומרים "את מוכנה להסביר לי משהו?" כי העברית בגובה נעל שאימצת, בכלל לא עושה אותך קוּל. ואם כבר אנחנו בקטע של לַזְבִּיר'ךָ מַשוּ, אני יודעת בדיוק עם מי ואיפה אהיה בעוד עשר שנים, אבל לא עסק שלך. קיי? איזה חלק לא הבנת ב"אני מאורסת?", וכשהדגשתי את המילה אֲ-רוּ-סָ-תִי, הבלעת חיוך מניאקי כאילו חשבת לעצמך, אה, זאתי סבבית, עם ראש טוב במיטה. אז לא. הראש שלי סבבי אם יש איתי במיטה ראש מתאים, רק לא הראש שלך. כלומר, לא הראש הגדול ולא הקטן שלך, וממילא שני הראשים  אצלך באותו גודל. אז תרגיע, ואני יַזְבִּיר'ךָ בשפה שאתה מבין. קיי? רוצה סיגריה אולי?

בוא נראה. כששלוש בנות יושבות בפאב, זה לא כי הן מחפשות אותך או שכמותך או בכלל. לפעמים הן רוצות רק לשתות, לדבר שטויות של בנות ולצחוק במצב כפית. לא בהכרח בסדר הזה. פשוט, אתה מבין, שתי חברות טובות ראו שאני מתפרקת מרוב געגועים, והחליטו להוציא אותי לדפוק ת'ראש עם בירה וצ'ייסר (או שניים-שלושה) במקום לדפוק ת'ראש בקיר ולבכות את עצמי לדעת. האמת, הן נורא התאמצו ולא ויתרו עד שחילצתי את עצמי מתחת לשמיכה, מושכת באף כמו שואב אבק סתום. אז תן קצת קרדיט. מגיע להן. כי אם אתה לא יודע, יש דבר כזה חברות טובות מאד, מה שקוראים BFF. עכשיו יותר ברור? הלאה. כשקראתי לך "חמוד", זה לא שנרטבו לי התחתונים כשניגשת לשולחן שלנו, אלא כי באמת חשבתי ככה והייתי במצב רוח עליז אך מנומס. אז חשבתי. וטעיתי. אוּפְּסִי כזה. היי, העיניים שלי כאן, יותר למעלה. כתפיות ספגטי הן לא הזמנה לשום מבט (גם אם הציצים הסמיקו בגאווה) אלא כי הפאב שלכם מחניק כמו סאונה ציבורית בדלהי. ותאמין לי, מחמאה – זו לא. וכשהסכמתי (עם חיוך מנומס) לגשת איתך לבר לקחת קערית זיתים (זיתים, בנאדם, לא פוסטינור!), איפה ראית הזמנה לתרגל את חוש המישוש שלך על התחת שלי? אם אתה צריך תחליף־תחת, תגיד את תאריך יום ההולדת שלך, ואקנה לך כדור גומי כזה, שנותנים לכלבים לשחק. מבטיחה לא לשכוח. עלי.

כבר הייתי בטוחה שנפרדנו כידידים, ליד הבר עם הזיתים. חייכתי (בנימוס, כן?), קרצתי ל-BFF-יות שלי ויצאתי לרחוב לסיגריה. בשם רִיבּוֹנָתוֹ של עולם, מה גרם לך לצאת אחרי? מה חשבת עם ה"יש לך העיניים הכי יפות שראיתי"? זה הפיק-אפ הכי מוצלח שהיה לך באותו רגע? עלה בדעתך שזה יכול להפחיד בחורה לבד, ברחוב? או שמא חשבת שאשתרע על המדרכה ואפתח רגליים במבט מזוגג? תאמין לי, האסוציאציה היחידה שקפצה לי לראש הייתה הפעם הראשונה שפתחתי רגליים לאחד כמוך (כנראה גם בגילך. לא זוכרת). הייתי ילדה, רבאק, וזה נגמר בבכי. לא חשוב. קצת נסחפתי. תזכיר לי איפה הייתי?

אה, ובמקרה, ממש במקרה, סיפרת שבמקרה אתה גר בבניין מעבר לרחוב מול הפאב, ובמקרה אתה גר בשכירות לבד, ואולי במקרה אני רוצה לעלות אליך אחרי שתסגרו. לא יודעת מאיפה בא לי האומץ כשכף ידי (המבוהלת) נחתה על הלחי שלך בלי לחשוב על תגובה נעלבת אפשרית. אבל רצתה אֵלַת הַפֵמִיּוֹת שהשגיחה עלי מהאולימפוס, ואתה, כמו שכותבים בספרי המתח, קפאת על מקומך. כי מי זאת חתולת האשפתות השחרחורת שסרבה להצעה קוסמת מצד ההוא שכמה דקות קודם לכן עוד קראה לו חמוד? במחשבה שניה, עוד צעד מצידך - הייתי מחטיפה לך בִּרְכִּיָּה בביצים. במחשבה שלישית, אני מצטערת שמנעת ממני את העונג.

עכשיו, אם לא אכפת לך, אני רוצה לחזור לחברות הנפלאות שלי בפאב. אחר כך ניסע אלי הביתה, נעשן ונצחק. אולי נלך לישון עם הֶנְגְּאוֹבֵר, אולי לא. נכון, עדיין אתגעגע לארוסה הרחוקה שלי. אבל איפה אתה תהיה בעוד עשר שנים? כנראה תמשיך לצוד בחורות שבדיוק יצאו מהפאב לרחוב, כי זה ממילא אף פעם לא מצליח לך, תחזור (לבד ושיכור) לדירה השכורה שלך, תחפש במחשב תמונות של חתולות זבל שחרחרות, ותאונן על המקלדת. בהצלחה ושלא יגמר לעולם.

רוצה סיגריה אולי? חתיכת אפס.