אֲנִי שׂוֹנֵאת לִנְהֹג בַּגֶּשֶׁם אָז כּוֹתֶבֶת

אינך יכולה להיגמל מהעישון ומהשתייה בחורף שכן שירים צריכים לעשן ואם לא תעשני לא תוכלי לכתוב שירים. תודה רבה לך היקרה, יום טוב.

והשירים יכולים רגע להיות השלם שבחוסר,

וההפך מכל מה שמוכר- וככה אפשר להמשיך ולנשום- למרות.

יפה ומעניין אינדיאנית :)

סתם התעצבנתי על הבוקר והייתי צריכה לתעל את זה איכשהו

אינני יודעת אם שירים באמת צריכים לעשן,

אני לא מעשת

אבל אני מבינה שאת זקוקה לעשן הזה

זקוקה לו כדי להשתלט על המכונית

לנהוג כמו שצריך ולענות לאותו אחד

שהעיר לך על חוסר אויר בגלגל...

אגב, לסיגריה לא אצטרף אליך, אבל כוסית משקה -

בשמחה.

הבעיה היא הגברים בכביש שבטוחים שאני לא. למה? כי אני אישה, אז מתחילים לתת עצות והסברים. קוראים לזה Mansplaining. סתם התעצבנתי על הבוקר.

להערכתי ולהבנתי השיר חושף את הקשר בין חוסר האוויר הפיזי והרגשי. הוא מדבר על הקושי של נשים לבטא את עצמן, על הלחץ החברתי והציפיות המוטלות עליהן. הדוברת מבקשת להעביר את המסר שהיא זקוקה לחופש, להכרה ולסביבה תומכת כדי שתוכל לנשום לרווחה ולממש את הפוטנציאל שלה.

לילה טוב

קחי אופניים. אויר יהיה לך כל הזמן ואם תרצי לכתב שיר פשוט תעצרי וגשי לספסל. אולי גם אהיה שם לעשות לך הגהה.

אין עשן בלי הלהט הזה שבפנים, זה המייצר את השירים הכי טובים והכי בוערים שיש.  

קראו לי צגן וחשבתי על זה שאבות אבותיי באמת היו תלויים באוויר בגלגלים של הטריילר שלהם, שהם נעו בעזרתו ברחבי מזרח אירופה. מרימה כוסית לכבודך!