קֶבֶר

לְזִכְרָהּ שֶׁל קִים-אָן, נְיוּ יוֹרְק.

לָעִיר הַזּוֹ יֵשׁ דְּרָכִים מִשֶּׁלָּהּ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַמֵּתִים

וְגַם לְהַשְׁכִּיחַ. גֵ'נִי שָׁאֲלָה אִם אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ. אֵיךְ אֶזְכֹּר?

אַף פַּעַם לֹא בִּקַּרְתִּי קֶבֶר שֶׁל מִישֶׁהִי שֶׁהִכַּרְתִּי

וְאֵין לִי מוּשָּׂג מָה לַעֲשׂוֹת עִם שֵׁמוֹת שֶׁנִּרְקְבוּ בְּסִמְטָאוֹת הַזִּכָּרוֹן.

לֹא יוֹדַעַת אִם לִזְכֹּר בֶּעָבָר אוֹ בַּהוֹוֶה. הִכַּרְתִּי אוֹ מַכִּירָה.

לֹא יוֹדַעַת לָתֵת שֵׁם לְכָל גּוּף

לֹא יוֹדַעַת לְחַבֵּר קִים לְקֶבֶר.

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים. הֵם בָּאִים לְבָתֵּי קְבָרוֹת וְשׁוֹטְפִים מַצֵּבוֹת בְּמַיִם.

לָכֵן פְּרָחִים וְשֵׁמוֹת וְשִׁירִים נִשְׁאָרִים לַחִים, מִתְפּוֹרְרִים וְהוֹפְכִים לַאֲדָמָה

מְסַמְּנִים לַמֵּתִים מָקוֹם לָבוֹא אֵלָיו פַּעַם בְּשָׁנָה.

אֲבָל הָאֲדָמָה שֶׁמִּתַּחְתַּיִךְ וּמֵעָלַיִךְ וּמִצְּדָדַיִךְ רְחוֹקָה מִמֶּנִּי

מֶרְחַק אוֹקְיָנוֹס מָלוּחַ וְכָבֵד, וְאֵין לִי אֵיךְ לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ לְיָדֵךְ.

אַתְּ מְבִינָה? אֵין לִי מָקוֹם לִזְכֹּר אוֹתָךְ, קִים.

אוּלַי, כְּשֶׁהַחֹרֶף יַחֲלֹף אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁל אֶצְבָּעוֹת כְּחֻלּוֹת,

רֵאשִׁית לַחָה שֶׁל אָבִיב תַּסְפִּיק כְּדֵי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן בַּלַּיְלָה וּלְהִתְעוֹרֵר

בְּכָל בֹּקֶר, אִם נִתְעוֹרֵר, לְשִׁירַת צִפּוֹרִים וְרֵיחוֹת מְבוּלְבָּלִים שֶׁל פְּרָחִים.

בֵּינְתַיִם, הַצִּפּוֹרִים הַמְקַנְּנוֹת בַּעֲצֵי בֵּית הַקְּבָרוֹת מְקוֹנְנוֹת אֶת שְׁמֵךְ

בְּמַקּוֹרִים שְׁמוּטִים, תְּמֵהִים. הַפְּרָחִים עֲדַיִן חוֹשְׁשִׁים לְהִתְחַדֵּשׁ.

בְּכָל זֹאת, אֲנִי מַבְטִיחָה לָבוֹא, לִנְשֹׁם לְיַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְלִכְרֹעַ אֶצְלֵךְ

אֲבָל לֹא יוֹדַעַת אִם אֶמְצָא אֶת אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ נוֹשֶׁמֶת אֲדָמָה

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, קִים

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת

אֲנִי לֹא