הבהרה לגבי כתיבה

את כותבת לעתים בגוף ראשון ולא תמיד זה אישי. תודה רבה לך איילה היקרה, שבת טובה. לא תמיד מבינים שזה לא בהכרח אישי הכתוב.

אלא שגם לוקחים את הכתוב כלשונו, כאילו שלכתוב שירה זה לכתוב יומן. אני, למשל, תמיד כותבת אישי, ואין לי בעיה עם זה, אבל זה לא אומר שאני מספרת את סיפור חיי, ולא כל דימוי צריך להיתפס ככתבו וכלשונו.

אכן צודקת את לגבי כתיבת שירים ובאיזה גוף הוא נכתב . לא תמיד שירים בגוף ראשון מתייחסים לכותב ולפעמים הקוראים לא מבינים את כוונת המשורר או המשוררת.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אני עורכת מפגש בסדנאות שלה על היתרונות והחסרונות של כתיבה בכל אחד מן הגופים:

ראשון, שני (פול אוסטר נפלא בכתיבה בגוף זה), וגוף שלישי.

80% מהספרים כתובים בגוף שלישי. שהוא מעין "אלוהים", הסופר הכל יודע- החולש על הסיפור, רגשות הדמויות הראשיות וכדומה.

לכתיבה בגוף ראשון יש יתרון שהיא אותנטית, רגשית ואישית. ויש סופרים שכותבים רומן שלם בגוף ראשון וזה לא על חייהם-אלא בחירה לכתוב כך. 

מכאן, שבהחלט אין זה הכרח שיהא זה סיפור אישי. 

כתבי בגוף שנח לך יותר לכתוב בו, אינטואיטיבית. ואין זה משנה אם אחרים יפרשו זאת כסיפור חייך. מה זה משנה.